  
  
  
|
 |
|
||
  אריה אתה מגזים לגבי עמדת השומר הצעיר |
|||
|
|||
וגם לא מדייק. אכן היו מקרים של ניכוס אדמות של בורחים וכו' אבל השוה''צ - מגשימיו ידע לעשות הפרדה בין מלחמה ומצבי איבה אחרים. הוא גם לא עשה אידיאולוגיה, כמו שאחרים עושים, שתומכת בלקיחת נכסי אחרים גם שהם נוכחים (עיין ערך קיבוץ מצר). בכל מקרה המאמר שלך התחיל מאד מעניין בתאור הבעיה של מנהיגי הימין בעשורים האחרונים. מה שעולה ממנו בסופו של דבר היא שמנהיגי העם סובלים מתסמיני האשה/ילד מוכה. בעצם אתה אומר שהציונות עוד לא חיסלה את הגלותיות בעם שלנו. ולכן העם נמצא בתהליך של קריסה. אני לא שולל את המסקנה הזו רק רוצה להציע עוד תשובה (לא אבחר בדרכו של מי שזוכר כרגע למרות שגם בה יש בשר). אולי המוטו המתאים כאן הוא, כמאמר שרון, מה שרואים מכאן לא רואים משם (אופוזיציה). שרון הוכיח זאת במשך חייו. הוא התנגד להסכם חברון אבל בסוף, בנכר, קיבל אותו. אולי משקל האחריות הלאומית עושה את ההבדל בין מה שהם מבטיחים ועושים כאופוזיציונרים למה שעושים כבעלי השררה-שלטון. בניגוד לשיקולי הטווח הקצר, שיקולי הטווח הארוך של מנהיגי הימין קוראים את המציאות ביתר אחריות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דוד סיון: על חכמה ועל אחריות |
|||
|
|||
ראשית כל: תודה. על השומר הצעיר, לא טענתי שהוא פיתח אידיאולוגיה של נישול וניכוס - אלא להיפך: הוא פעל כך דווקא בניגוד לאידיאולוגיה יפה על שיוויון ואחוות עמים. אין טעם להתחשבן כרגע על כל כפר וכפר וכל נחלה ונחלה. די בכך שהשומר הצעיר נקט במדיניות המנוגדת להשקפתו, ובמקרה זה: ''ימנית'' - יחסית להשקפתו. נדמה לי שקביעה זו - בדרגת חומרה כזאת או אחרת - נותרת בתוקפה. בנוגע לחברון. קשה לי מאוד להאמין, שאתה מעריך את מסירת גבעות אבו-סנינא וח'ארת א-שייך לרוצחים הערבים כעניין ''אחראי''. אפילו הביבי בכבודו ובעצמו - שעדיין מתעקש להלל ולשבח את עוון אחוזת-וואי - הודה יותר מפעם אחת שמימוש הסכם חברון היה טעות. והנה דווקא הוא היה אז ''שם'' - היכן ששרון נמצא היום, וראה ''הכל''. אני בשום אופן לא מקבל, שמנהיגי הימין פועלים ב''אחריות'' כאשר הם עולים לשלטון - כאשר ''אחריות'' (או אחותה: ה''מתינות'') - זהו שם צופן ל''שמאלנות''. לא תמיד אילוצי המציאות הם שם נרדף לאחריות. האם שרון - אשר הצליף בכישרון רב בברק על ממשלתו המנופחת - נהג ב''אחריות'' כאשר עלה הוא לשלטון והקים ממשלה מנופחת עוד יותר? האם מעתה נאמר שממשלה מנופחת = אחריות, ואילו ממשלה בגודל סביר = התהלהמות ימנית ריקה מתוכן? האם מנהיג אופוזיציה שמטיף נגד ביזבוז כספי מדינה על מנגנון ציבורי מנופח, נגד מינויים פוליטיים מפוקפקים ונגד חלוקה שערורייתית של משאבי המדינה לקבוצות לחץ - האם מנהיג כזה, כאשר עולה לשלטון וממנה מקורבים ומחלק כספים לקבוצות לחץ (כדי לשרוד בשלטון) - האם הוא לפתע נוהג ב''אחריות''? האם מנהיג או ח''כ שבמצב עניינים א' - כשהוא חופשי מלחצים - מתנגד לחוק טל, ולאחר מכן, כשהוא חבר/מנהיג בקואליציה ולצורך תמיכת החרדים תומך לפתע בחוק טל - האם זה הופך את חוק טל לצודק? לאחראי? להתגלמות האמת? מה כל כך אחראי פה? האם למסור לאש''ף את השלטון על ערי יו''ש ורצועת עזה - על כל המשתמע מכך מבחינה מדינית, תעמולתית וטרוריסטית - זה היה מהלך אחראי? והרי אפילו תומכים מושבעים של ''תהליך השלום'', כולל אנשי שמאל מובהקים שמתנגדים בכל ליבם ל''כיבוש'' - מוכנים להודות שלפחות מבחינה טכנית/אסטרטגית היה מדובר במהלך מסוכן ובלתי-אחראי. מה כל כך אחראי פה? בשנת 1993, אמר שרון ש''את מחיר שגיונותיו של פרס - נמשיך לשלם בדם''. ומה היום? ומה בשנתיים האחרונות? נרצחו פי עשרה יותר יהודים משגיונותיו של שרון על ''איפוק'', ''הפסקת אש'', ''לא יגררו אותי למלחמה'' - מאשר שיגיונות ''לא ניתן לאוייבי השלום [משני הצדדים כמובן] לנצח'' - אז מה כל כך אחראי פה? לפעמים אני מתקשה להבין את הקיבעון שאוחז באנשים: ראש הממשלה אמר שזה מה יש וזה מה אפשר לעשות - אז עונים אמן: אסטרטג גדול הוא האיש... טקטיקן מזהיר... אחראי... מתון, שקול וחכם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה אני איתך בקשר לאמינות מנהיגים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה אמינות מנהיגים זה עקרון חשוב |
|||
|
|||
לכן מנהיג שאמר משהו בזמן שישב באופוזיציה אצפה ממנו לדאוג לקיים כאשר הוא בשלטון. כך לגבי מנהיג במפלגה שאני בחרתי בה וכך, בודאי, לגבי מנהיג שאני לא סומך עליו ועל המניעים שלו. לכן ביבי, ברק, ושרון אסור להם לעמוד לבחירה מחדש בגלל ה''היפוך'' שהם עברו בהגיעם לשלטון. אבל העם שלנו חושב אחרת. הנה דוגמה מהמציאות. כשלושה חדשים לפני הבחירות הקודמות פגשתי מכר מימי הצבא שאני פוגש פעם בעשור ושאלתי אותו למה שרון שהונה את בגין? התשובה היתה כי צריך להרוג ערבים. מי שבוחר כך את מנהיגיו נופל בפח. על ביבי אני לא צריך להוסיף הרבה חוץ מלהגיד שממנו לא אקנה כלום. הוא ימכור כל דבר, עקרון ועוד בכדי להגיע לעמדת מנהיג. ---------------- מצד שני, כאשר מסתכלים מהצד של המנהיג, זה שיש בו טיפה אמינות, אני חושב שהמושג אחריות מקבל מימד אחר ממה שהיה בזמנו באופוזיציה. חלק נובע משיקולי גועליציה וחלק נובע מאיך הוא רואה את מעמד מדינות העולם האחרות. כאן פועלים גם החושים שאתה תיארת (אשה מוכה) אבל גם עובדות החיים כמו למשל אי היכולת שלנו להמשיך במלחמה זמן ממושך, לא נפשית/אידיאולוגית אלא בגלל רמת מלאי ציוד המלחמה. פה משפיע מאד מה יגיד/אומר האח הגדול (עמי העולם הנאור). בקטעים כאו אחריות אומרת אל תהיה צודק היה חכם. למרות הנאמר אינני חושב שה''היפוך צריך להימחל. הרי המנהיג המיחל, באופוזיציה, הטוען בעצם שיש לו פתרון יודע כבר אז שיעשה אחרת. הבעיה שלנו היא אכן ששנים רבות (ימין או שמאל) איננו יודעים לזהות את המנהיג האמין לפני הבחירות. לעיתים אנו בוחרים לפי השיקול שהיריב לא יזכה כי אז יהיה אסון גדול יותר ושוכחים את העקרונות האחרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי