|
את הסכנה הקשה ביותר מבחינתם באנשי ימין מתונים, בעלי הומור, מעמיקים, ואינטלקטואלים בעלי משקל.
בארה''ב, בריטניה וצרפת למשל הימין והאינטלקטואלים שלו קובעים קו מחשבתי רציני ורעיוני מורכב לרבים.
בצרפת, עיתון הימין Le Monde כמדומני, הינו במעמד מוביל, וכך גם עיתונות ימנית בארה''ב (new republic)או אינטלקטואלים שמרנים מובילים כמו Allan Bloom ,
חתן פרס נובל לכלכלה מילטון פרידמן, פרופ' הנרי קיסינג'ר ורבים אחרים.
בארץ קיימת שליטה של השמאל על חיי הרוח המורכבים, תופעה העשוייה לגרום להרמת גבה במערב. אנשי ימין רבים נאלצו להפעיל מה שמצטייר כגימיקים שונים -להופיע או כאנשים חביבים וליצניים משהו, או כבעלי רצינות חגיגית מאד ונמלצת (שלא לדבר על התבטאויות מתלהמות ומוקצנות), ובשתי המקרים חשו אנשי השמאל בסיפוק שאכן לא נשקפת סכנה להגמוניה שלהם.
לעיתים קיימים גם שקרים פתולוגיים, שלא לדבר על דברים גרועים מאלה, אך אשתוק בשלב זה, הגם שאמר מי שאמר ש''שקט הוא רפש''.
דברי איש ימין מורכב הנדחק לאחר מסכת פריעה להתבטאות קצה המהדהדת כבעלת איזון ''מפוקפק'', הינם בבחינת השמעת מוזיקה ערבה לאוזניים מסויימות. אני מכנה זאת ''להשמיע לחבר'ה-ליצים מוצרט''.
ניתן לראות זאת בתחושת ההקלה וההנאה של ''מי שזוכר'' נוכח מאמר ביזרי משהו של כותב כאן.
זוהי אנומליה קשה.
לכן, לעיתים איש ימין בעל שיעור קומה מסויים ברוח המקובלת במערב, עשוי, דווקא הוא ולא המתלהם המוקצן, להתקל בפרובוקציות והטרדות קשות, שנועדו להקצין את התנהגותו, להטותו משווי משקלו, למרוט את עצביו, להטיל דופי ברוך- דמיון בחייו האישיים והתנהלותו, לגרום לו לרגעים להראות מרושל בלבושו או לא מגולח, לבזותו בפומבי, להציגו כ''עלוב'' וכיוצא באלה שיקולים עד לפרטי פרטים קטנוניים.
אזי ''חבר'ה, העניין הסתדר''.
כל זאת בשביל לא לשנות את הסטטוס קוו המוזר הזה. |
שרון, אולי באמת תצא כבר לחופשה או תעבור דירה
