  
  
  
|
 |
|
||
  המצוק של חרמוני |
|||
|
|||
אילו חרמוני היה כותב בקורת ספרותית-מוסרית על הדברים הנוראים שיוצאים לדפוס בישראל, כמו אותו ספר ''הלכתי'' מיותר ''תורת המלך''- חוששני שניתן היה להסכים עם דבריו, אלא שהוא מערבב כתיבה הלכתית או סתם מטופשת או כתובים תנ''כיים בני חמשת אלפים שנה עם עובדות ומעשים שנעשו בפועל, או שיש חשש-של-ממש שייעשו, חלילה, בעתיד. איני יודע אם חרמוני חולק על הטענה הישראלית המקובלת גם עלי, הקטן באלפי מנשה, שצה''ל מקפיד על טוהר הנשק יותר מכל צבא אחר בעולם. אכן מעשי נבלה או רצח חפים מפשע נעשו אי-פה ואי-שם, כמו הרצח של ד''ר גולדשטיין במערת המכפלה, עליו שילם בחייו, או הטבח הנורא בכפר קאסם, עליו האחראים לא נתנו את מלוא הדין. אך אלו חריגים היוצאים מן הכלל ומלמדים על הכלל, וזה מבלי לדבר כלל על פרשת החייל אזריה. יש בישראל חופש הבעת הדעה וחופש הדיבור, ואלו שמורים גם למטופשים ולקיצוניים בחברתנו. [מצד שני אין לנו חופש של אי-שמיעת האחר או אי-הדפסת דבריו]. מילדותנו אנו שומעים סיפורים נוראים על דם, רצח, או היות אנשים לטרף, נוסח סיפורי האחים גרים, או אפילו שירי-ערש עבריים נוטפי-דם. האם בשל כך אנו מתירים רצח? ההיסטוריה רוויה שפך דם, כלום בשל כך נעלים ונמחק את סיפורי התנ''ך, אגדות הניבלינגים, מסעות הכיבוש של הוואהבים בשם האיסלאם או מסעות הרצח של מסעי הצלב, או הטבח שעשו המונגולים וכן ההונים באירופה ובאסיה? או את פשיטות הרצח של הויקינגים, כן, מסקנדינביה המעודנת כיום. חרמוני נזקק למעשים היסטוריים רחוקים שהתקיימו בעולם-מושגים אחר לגמרי ולכתיבה רצחנית ומיותרת בימינו. הוא לא נזקק לג'נוסייד המתרחש בימינו אלה. אזכיר רק מעט אירועים נוראים, בלי להדגיש את השואה: טבח הארמנים בטורקיה; טבח שבטים שלמים באפריקה במושבותיהם של גרמניה ובלגיה באפריקה לפני מלחמת העולם; השמדת הילידים באמריקה ובאוסטרליה;הטבח שערך מוסוליני באתיופיה; הטבח ברואנדה ולפניו הטבח בביאפרה; הטבח שהמוסלמים ערכו בדרום סודן; הטבח שעשו המוסלמים מדעא''ש ביזידים ובכל הקהילות שנפלו בידיהם, נוצרים כמוסלמים; הטבח של סטאלין בטטרים; הטבח הסיני בטיבט ובמיעוט המוסלמי בסין; הטבח היפני בדרום אסיה- במנצ'וריה, בסין ובקוריאה בפרט. חרמוני לא נזקק לקורה פה, על סף מדינתנו ממש עד ימים אלה:טבח העם הסורי בידי בשאר אסד בעזרת אירן, חיזבאללה ורוסיה המעטירה. מר יוסף חרמוני, רד נא מפסגת החרמון אל מה שנראה בעיניך כגיא ההריגה שלנו בשל אותן התבטאויות מיותרות בפה ובעט והבט במציאות. לוואי והיטלר ימ''ש היה מסתפק בספרו המבולבל-מעט ''מיין קאמפ'' ולא פונה לרצח עם בפועל. דומני, בכל הכבוד, שנזעקת לשווא. לא כל כלב נובח גם נושך ומסופקני אם בעל ''תורת המלך'' החזיק אי-פעם רובה בידיו. או אם יחזיק ברובה גם יירה בו. אין מוחקים היסטוריה,כפי שכשו בבריה''מ של סטאלין. לא חייבים להתגאות בכל אירוע הנזכר בה, אך לוואי והמצב בכל ארצות תבל לא היה גרוע מהמצב במדינת ישראל. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי