|
גם מצרים וסעודיה, מאלזיה ואינדונזיה מדינות מוסלמיות לעילא והודו עם מיעוט מוסלמי ענק, מגבילות את עוצמת קריאת המואזין לתפילה במסגדים. במצרים בכלל שוקדים על פתרון להאחדת הקריאה http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/africaandi... כדי לשלוט בעוצמתה או לשימוש באינטרנט, מתוך הצורך למנוע את בליל הצרחות שבוקעות מאלפי המסגדים בהפרשי זמן קצרים שמטריפות את הדעת הציבור. http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4880620,00...
גם במדינות ה־OECD, המחויבות לדאוג לאיכות חייהם של אזרחיהן יש חוקים המגבילים רעשים בציבור ומוחלים גם על קריאות המואזין. בשוויץ אפילו מגבילים את גובה צריחי המסגדים, לא רק משיקולי רעש. בהולנד מגבילים את המיקום של המסגדים.
אלא שלא צריך לחוקק חוק מיוחד למניעת רעש ממסגדים. פשוט צריך להפעיל את החוקים והתקנות הקיימים נגד רעש החל מ''חוק למניעת מפגעים (התשכ''א-1961) – איסור רעש, ריח וזיהום אויר'', http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/D... המוכר בכינוי ''חוק כנוביץ'', הוא הבסיס לקביעת מגבלות במטרדי רעש, ריח וזיהום. החוק מתייחס באופן כללי למניעת מפגעים מסוגים אלה ומשמש מיטריה נורמטיבית, שמקבלת תוכן ופירוט בתקנות הרבות שהותקנו מאוחר יותר מכוחו ע''י מחוקק המישנה. חקיקה עוקבת על בסיס ''חוק כנוביץ'' היא חוק ''מטרד לציבור – סעיף 215 לחוק העונשין, התשל''ז – 1977'' שמגדיר את מגבלות הרעש במסגרת החוק. ויש את ''תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש''ן – 1990'', http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/D... ''התקנות למניעת מפגעים סביבתיים (מניעת רעש), תשנ''ג-1992'' https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/251_014.htm . ויש גם את צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש''ס - 2000 http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/D... תקנות אלה מגדירות במדוייק את רמת הרעש החוקית, בכל מצב, לפי זמן ומקום.
לא צריך חקיקה מיוחדת. מספיק בקיימת. אז יאללה, להתחיל ולאכוף את החוקים והתקנות הקיימים. |
למה ללכת למכה ולמָדינה של לפני 1400 שנים?
