|
ביצעו מפעל הנדסי ענק אבל גם יצרו נזקים:
''במרוצת השנים הסתבר כי לייבוש האגם והביצות יש השלכות סביבתיות חמורות מעבר לאובדן צמחים ובעלי חיים. הכבול היבש החל מתכווץ וגרם לשקיעת פני הקרקע, הרוחות המזרחיות הסיעו כמויות גדולות של כבול והשקיעו אותן במקומות מרוחקים, קרקעות הכבול נדלקו לא אחת ובערו במשך שבועות, ועיבודן הציב קשיים רבים בפני החקלאים. כבר בראשית שנות ה-70 מצאו מחקרים שהאגם שימש אגן השהייה (''סינק''), שבו שקעו חומרים אורגניים רבים שנישאו במי הנגר של הירדן העליון. משיובש אגן זה, השתחררו תרכובות חנקן מהקרקע ונסחפו לכנרת, שם גרמו לגידול מוגבר של אצות ולפגיעה בדגה ובאיכות מי השתייה.[4] בפועל לא התממשו הציפיות החקלאיות מהייבוש ונזקו המצטבר עלה על תועלתו'' (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9...).
הציטוט מציג את העובדה שלמרות ההצלחה בייבוש הפרוייקט גרם נזקים בלתי צפויים - נכשל. לכאורה הוא נולד בחטא. |
ייבוש החולה היא דוגמה הפוכה
