|
1- לא עמדתי, עם כל הכבוד, על אבחנתך כאן.
2- כמובן שישנה פעילות נמרצת מאחורי הקלעים שכל תכליתה הוא לשכוח מהתקרית ולחזור לייחסים טובים. על הפעילות הזו בדיוק אני רומז שהיא פוגעת בכבודנו הלאומי.
3- אתה אומר בעצם כי יש לשלם במטבע כבודנו הלאומי בשביל לקנות בו ידידים; אני קצת חולק עליך פה, לישראל יהיו הרבה יותר ידידים איכותיים וערכיים אם תדע לשמור על ערכיה ועל כבודה בין העמים.
לסיכום איני מסכים עם שלושת קביעותיך וגם קשה לי לכבדם כי הבסיס עליו עומדות רעוע בעיני. ברזיל יכולה למשל לסרב לקבל את דרעי- מורשע לשעבר בדין וזאת כי לאתיקה המוסרית שלה אין פז''מ, עבריין הוא עבריין והזמן אינו מוחק את העבירה שלו, בניגוד לנו שחושבים כי הזמן מוחק כל כתם. האתיקה המוסרית היא מונח גלובלי והכפר הגלובלי יכול לפתוח עליו שולחן דיון ולהסכים או לחלוק. אני יכול לראות במישהו כגנב בעוד אחר יכול לראות בו כממולח ואחר יכול לראות בו כמושחת... אף אחד לא יקבע את המפלס המוסרי בביתי ורק אני אקבע מי בעל המפלס המוסרי המתאים שייכנס אל ביתי או לא.
עם זאת ''המוסר'' אינו יכול לצאת ממרחב עשרת הדברות ולהכנס בכל שער. אני לא יכול להגיד כי אינני מסכים מוסרית למדיניותה של מדינה זו או אחרת- אלא אם כן המדיניות הזו מושתתת על שחיתות או על גזענות או על רצח עם, או אז עצם השאלה אם לקבל את השגריר של המדינה המושחתת הזו או לא אינה שאלה אקטואלית ואינה עומדת על הפרק כי מה לי ולמדינה הזאת, ולבטח אין לי שום קשר עימה. כלומר, עצם הייחסים הדיפלומטיים שיש לי עם מדינה מסויימת מצביע על זאת כי אין לי בעיה ''מוסרית'' עם המדינה הזאת. וכמובן אני יכול להתנגד למדיניות המדינה שיש לי עימה יחסים דיפלומטיים, והשגרירים שלנו אמורים בין היתר לטפל באי-ההסכמות הללו, כאשר מנוי וגמור עם שתי המדינות כי בסופו של דבר כל מדינה היא זו שתקבע את המדיניות שלה והמילה האחרונה שלה.
אם נחזור לענייננו, ברזיל ועוד מדינות נחשלות מוסרית מנסות לבלבל, במודע, בין מדיניות למוסר. הן מנסות לטעון כי מדיניות ישראל אינה מוסרית ולכן ניתן להתערב במדיניות הזו ולהטות אותה לכאן או לכאן; אבל אם כך המצב מה לעזאזל עושה השגריר שלכם במדינה בלתי מוסרית זו, ואיך נותנים לשגרירה בית ושופר אצלכם. |
כמה הערות
