|
דווקא רציתי להבאיר את דברי ולהשתמש בדוגמה של קצב בהודעה הקודמת וברגע האחרון וויתרתי.
לאורך כל המשפטים במחוזי ובעליון, קצב והעו''דים שלו והתביעה היו עסוקים באימות או הפרכת ''המילה'' שלה/שלהן אבל מנוי וגמור על כולם כולל על הסנגוריה כי המילה שלו אינה שותפה למשחק כי אין לה מקום ולא ערך, שום ערך, שום שיקול... למשל היה וויכוח משפטי מרתק על 6 שניות שיחה בטלפון כשטענה שקצב התקשר אליה לסלולר, נתן לה את מס' החדר שלו בבית המלון וביקשה לעזור לו באירגון משהו ולעלות לכמה דקות לחדר- היכן שלטענתה נאנסה על-ידו. הוויכוח כאמור נסוב סביב 6 שניות השיחה לסלולר: כמה מילים ומשפטים ניתן לדחוס בשש שניות. התביעה טענה שניתן לדחוס מספיק מילים שבסופן היא תעלה ותאנס, וההגנה טענה כי אין מספיק זמן לשיחה אנושית בעלת משפטים מינימלים שניתן דרכם למזכירת קצב להבין מדוע התבקשה לעלות, לשמוע ממנו את מס' החדר, ועוד יישאר זמן לתת את הסכמתה שהיא עולה. רציתי להראות בדוגמה הזאת איך ''המילה'' שלה- היא ורק היא עומדת במרכז האולם לוויכוח המשפטי, כאשר הסנגוריה מנסה להפריך אותה והתביעה מנסה לחזק; כל האולם כולל השופטים עסוקים במילה שלה, אבל המילה שלו מעולם לא עמדה למבחן משפטי כלשהו- אם להפריך או לחזק. |
הקדמת אותי!
