  
  
  
|
 |
|
||
  (ללא נושא) |
|||
|
|||
ברצוני להתייחס לסוגיית החוקים שהתקבלו בכנסת. אין ספק שחוקים אלו פוגעים בחופש הביטוי. יתרה מכך, הם פוגעים בזכות פוליטית חשובה לא פחות - הזכות להיבחר ובחסינות חברי הכנסת (החוק החדש מאפשר גם פסילה אישית של אישיות פוליטית, בשל התבטאויות שלה מהעבר, ובכך פוגע בחסינות המהותית). עם זאת, התעלם מר ספירו מהסיבות שהובילו, בין היתר לתמיכה הגורפת בחוק. הסיבה העיקרית הינה קריאה עקבית של ח''כים ערבים רבים בפעילות אלימה נגד ישראל. צר לי, אך קשה לי לראות מדוע מדינת ישראל צריכה לראות בפעילות אלימה נגדה כפעילות לגיטימית וראויה. האין בכך משום המרדה? אני מסכים שיש בכך בעיות רבות, וראוי שהחוק יפורש באופן מצומצם, אולם מדינה דמוקרטית צריכה גם להגן על עצמה. הסכנה הגדולה בחוק יסוד: הכנסת הינה בהגדרה - ''התומך בארגון טרור'', וזוהי סכנה כפולה. ראשית - מיהו תומך? זוהי הגדרה עמומה מדי, אולם אני סבור שפירושה בידי ביהמ''ש העליון יהיה מצומצם (בדומה לפירושים בעבר - ראה פס''ד ניימן מ- 1988 בו נכנסה הרשימה המתקדמת לשלום לכנסת, בשל פירוש מצומצם). הבעיה העיקרית הינה בהגדרת ארגון טרור. עמד על כך כבר מר ספירו אך לא דייק: ארגון טרור מוגדר ע''י הממשלה ולא ע''י הכנסת, דבר חמור הרבה יותר. הדבר עלול לאפשר לאוחז בשלטון להגדיר ארגונים המתנגדים לו, לאו דווקא התומכים בפלסטינים, כארגון טרור, ובכך למנוע מהם את הזכות להיבחר. על כן, יש למקד, לדעתי, את המאבק בחוק בשינוי הגדרות אלו, אשר מהוות פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי