| היות שהוא רציני, מחייב מחשבה עמוקה ונוגעת באחד היסודות / האקסיומות של החברה בארץ. הדוגמאות שלך מצוינות וגורמות לפקפוק בטיב השיטה. יש להבדיל בין הביקורת העניינית לבין הקביעה שהשופטים נוטים שמאלה. לא פעם תקפתי את הגישה של חלוקה ''שמאל ימין'' היות ובניתוח מעמיק מדובר על מארג רחב של דעות וגישות של אנשים שלעיתים הם שמאל, לעתים ימין ולעתים קרובות יותר הקביעה הינה עניינית אך המתנגדים לה מיחסים או ''מקללים'' ואומרים אתה שמאלי/ ימני וכדומה. האם ניתן לאמר שאדם דתי / מאמין הינו ימני ואילו אפיקורס הוא שמאלי? האם ימני בנוגע לשטחים הינו ימני בנוגע לכלכלה ולבעית חברתיות? לגבי השיטה בארה''ב, הרי השופטים שם במושגים שלנו ''מושחתים / טפשים/ אינטרסנטים'' וכל זה למה? כי הם נבחרים הודות לנאמנותם הפוליטית והם חיבים לפעול במסגרת נאמנות זו. הרי במשך מעל 200 שנה שופטי הדרום פסקו אוטומטית כנגד הכושים בתביעה שצד אחד היה לבן! שופטים פטרו מעונשים או הטילו עונשים קלים על נבחרי הציבור , בנושא זה הרשימה ארוכה. מדיניות איפה ואיפה הינה חלק ממערכת החיים הפוליטית והשיפוטית בארה''ב. דוגמה בולטת ביותר הינה ההכרעה לגבי בחירתו של בוש על ידי בית המשפט העליון והחלוקה היתה באופן חד וחלק בהתאם לאופן בחירתם של השופטים. אלה שנבחרו על ידי הרפובליקנים תמכו בבוש ולהפך. כן גם לגבי נושא ההפלות ועוד. שלא נדבר על שופטי צרפת... בסך הכל, ניתן להתגאות בשופטי בית המשפט העליון אך מקובלת עלי גישתך שחובה וצריך שהמועמדים יעמדו למבחן הציבור, חובה של גילוי נאות של תהליך הבחירה רק יתרום. |