|
זכרון השואה הוא קודם כל של העם היהודי והעם היהודי רשאי וחייב לזכור את השואה קודם כל בד' אמותיו.
זה כמובן לא פוגם בזכרון הבינ''ל הקולקטיבי של השואה ב-27 לינואר, יום שחרור אושוויץ ע''י הצבא האדום, שהיוזמה לקיומו נולדה אצל שר החוץ דאז סילוואן שלום.
לקחי הושאה הם קודם כל הלקחים של העם היהודי כקולקטיב, ואליהם יכולים להצטרף לקחים גלובליים לכל האנושות. אבל המשמעות הבינ''ל של יום השואה, לא יכול ואסור לו שיהיה על חשבון או ישכיח את היום השואה הפרטי של העם היהודי ואת הלקחים שעלינו לטפל לעצמו ובראשם לא להקל ראש בעילות מדינות, ארגונים או אנשים אנטישמיים ומנגד להתנגד לכל עוולה מדינית ומוסרית שנעשית לאחרים. כולל התנגדות לעוולות שהפלסטינים עושים לנו. |
הבעיה היא אחרת
