  
  
  
|
 |
|
||
  כדי שלא נתקשקש רצ''ב דוגמא |
|||
|
|||
באתר אצל ספירו כאן '' סיפור מעשה מתוך התלמוד הממחיש את החוויה היומיומית ביחס אל הגוי: רבי שילא, מחכמי בבל, העניש במלקות יהודי על שקיים יחסי מין עם גויה. הלך היהודי והלשין לשלטון הפרסי שרב שילא עשה דין לעצמו מבלי לקבל רשות מהמלכות. זימנו את הרב שילא לערכאות ושאלו אותו 'מדוע נתת מכות ליהודי זה?' רב שילא השיב: יהודי זה קיים יחסי מין עם אתון, מעשה שהיה אסור לפי חוקי השלטון הפרסי. שאלו את רב שילא האם יש לו עדים שיהודי זה אכן בעל אתון? אמר להם כן, נעשה לו נס ואליהו הנביא הופיע בדמות אדם והעיד. כשיצאו רב שילא והיהודי מבית הדין הפרסי, שאל היהודי את רב שילא, איך יתכן שאלוהים עושה ניסים לשקרנים? השיב רב שילא שאין זה שקר . קיום יחסי מין עם גויה נחשב כקיום יחסי מין עם חמור שהגויים כאמור ''בשר חמורים בשרם''. החליט היהודי להלשין לשלטון שרב שילא מתייחס אליהם כחמורים. כשהבין זאת רב שילא הכה אותו במקל והרגו בטענה של ''הבא להרגך השכם להרגו''. (תלמד בבלי, ברכות נח ע''א). בימי הביניים התייחסו הרבנים לגויים כאל בהמות. כך למשל מסביר רבנו תם, נכדו של רש''י, מדוע אשת איש הנואפת עם גוי אין זה נחשב כניאוף עם יהודי: משום שביאת גוי לא נחשבת ניאוף וזנות שהרי הגוי נדון כבהמה ככתוב: ''אשר בשר חמורים בשרם'', וידוע ומוסכם שאין זנות לבהמה. (חידושי הריטב''א, מסכת כתובות דף ג עמוד ב). באתר ''דעת אמת '' '' סיפור מעשה מתוך התלמוד, הממחיש את החוויה היומיומית ביחס אל הגוי: רבי שילא, מחכמי בבל, העניש במלקות יהודי על שקיים יחסי מין עם גויה. הלך היהודי והלשין לשלטון הפרסי, על כך שרב שילא עשה דין לעצמו מבלי לקבל רשות מהמלכות. זימנו את רב שילא לערכאות, ושאלו אותו 'מדוע נתת מכות ליהודי זה?' רב שילא השיב 'יהודי זה קיים יחסי מין עם אתון' (מעשה שהיה אסור לפי חוקי השלטון הפרסי). שאלו את רב שילא האם יש לו עדים שיהודי זה אכן בעל אתון? אמר להם כן, נעשה לו נס ואליהו הנביא הופיע בדמות אדם והעיד. כשיצאו רב שילא והיהודי מבית הדין הפרסי, שאל היהודי את רב שילא: 'איך יתכן שאלוהים עושה נסים לשקרנים?' השיבו רב שילא שאין זה שקר, קיום יחסי מין עם גויה נחשב כקיום יחסי מין עם חמור, שהגויים כאמור ''בשר חמורים בשרם''. החליט היהודי להלשין לשלטון שרב שילא מתייחס אליהם כחמורים. כשהבין זאת רב שילא הכה אותו שוב במקל והרגו, בטענה של ''הבא להורגך השכם להורגו'' (ברכות נח ע''א). גם בתקופת ימי הביניים התייחסו הרבנים לגויים כאל בהמות. כך למשל מסביר רבנו תם, נכדו של רש''י, מדוע אשת איש הנואפת עם גוי אין זה נחשב כניאוף עם יהודי: משום שביאת גוי לא נחשבת ניאוף וזנות, שהרי הגוי נדון כבהמה. ככתוב: ''אשר בשר חמורים בשרם'', וידוע ומוסכם שאין זנות לבהמה''. (חידושי הריטב''א, מסכת כתובות, דף ג עמוד ב) המקור בתלמוד הוא בברכות פרק תשיעי ושם סיפור מתחיל כך'' רבי שילא נגדיה לההוא גברא דבעל נכרית. אזל אכל ביה קורצי בי מלכא, אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא. שדר עליה פריסתקא, כי אתא אמרי ליה: מה טעמא נגדתיה להאי? אמר להו: דבא על חמרתא. אמרי ליה: אית לך סהדי? אמר להו: אין. אתא אליהו, אדמי ליה כאיניש, ואסהיד. אמרי ליה: אי הכי בר קטלא הוא! וכל הדיון הוא האם מותר לשקר למלכות (מכיוון שרבי שילא שיקר בקשר לנוכריה ולפירוש ) כדי להימלט מגזר דין מוות אדון סיוון אני יכול להראות לך בכל משפט של ספירו את השקרים האי דיוקים, הדיסאינפורמציה, ההקשרים הלקויים ומה לא ספירו שקרן מועד ונוכל וכל זה נובע מ ''השקפת עולמו'' המתירה לו לשקר מתוך פרקי אבות ''נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפרענות '' שבוע נפלא | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי