|
שלוש הערות למר בצלאל פאר.
הראשונה, לפני 1973 הצעותיו של סאדאת כללו חזרה לגבולות 1967 בכל החזיתות. פתרון הבעיה הפלסטינית כולל, והדגש על כולל, החזרת הפליטים. בתמורה להסדר של אי-לוחמה. אין הכרה בישראל ואין יחסים דיפלומטיים. בכנס שנערך לפני כשלושה שבועות במכון למחקרים אסטרטגים בת''א, אמר הפרופ' דן שיפטן, כאשר סאדאת רצה מלחמה, הצעותיו היו בלתי ריאליות. וכאשר סאדאת רצה בשלום הוא היה גמיש וריאלי.
הערה שניה, סאדאת לא רצה ואף לא יכל לוותר על המלחמה, כי הוא רצה להחזיר למצרים את כבודה האבוד. הצבא לא היה נותן לו לוותר על המלחמה, והוא היה זקוק לתמיכת הצבא. כל הצעותיו של סאדאת לפני המלחמה היו כאלה שישראל לא יכלה לקבל אותן. קיסינג'ר הגיב על הצעותיו בבפברואר 1973: תגיד לסאדאת שיהיה ריאלי בדרישות שלו. מדינה שהובסה במלחמה אינה יכולה לדרוש את השלל של המנצח.
על הצעותיו של סאדאת הגיבה הגב' מאיר: אינני מבינה מדוע אנחנו צריכים לחזור לגבולות 1967, כאשר מצרים לא מוכנה לתת בתמורה שום הסכם שלום מחייב.
ואחרון אחרון, אתה מאלץ אותי לגלות פרטים אישיים, שלא רציתי לחשוף. סאדאת הוא בן-דודה שלי. האמא שלו ואמא שלי הן אחיות. לכן אני משבח ומהלל אותו.
מעבר לכל האמור לעיל, לך תעשה שעורי בית, או לפחות תקרא את המאמר בעיון, ואחר כך תתקוף. |
2) אם ''בבל'' היה מרגל מצרי לדעתי המצרים לא היו מפסיקים לחגוג
