| לא דיברתי על הפרטה. דיברתי על כללי משחק שבו השלטון קובע את הכללים. זה נקרא קומוניזם? הרי זה כך גם בקפיטליזם. אתה מתעלם מהעובדה שלא הרגולציה היא הבעיה, אלא אופיה, שיטתה וכוונתה. אני בעד שירבו עסקים פרטיים בכל הארץ כנרקיסים אחרי הגשם, אבל אני רוצה בשקיפות ההתנהלות בין העסקים למדינה. אני חושב שאסור להפלות לרעה עסקים קטנים על עסקים גדולים. אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע יותר בפיתוח תעשיית היי-טק ומדעית מתקדמת, תוך השארת סטארט-אפים בישראל. הממשלה הקודמת התחילה במדיניות השקעה בקבוצות מחקר המחוברות לאוניברסיטאות, ומאז 2010 הוקמו לפחות 30 חברות מחקר ויצור בנושאי הביוטכנולוגיה, איכות הסביבה ואנרגיה. האם זה סוציאליזם? מה פתאום. זה קפיטליזם נאור, כפי שהקפיטליזם צריך להיות.
פירוק הריכוזיות הוא תנאי הכרחי לצמיחת הכלכלה הישראלית ולהרחבת ההון הלאומי. הוא ייעשה לאט ובזהירות ולא במהלך אחד (למה חשבת שזה צריך להיות 'זבנג וגמרנו''? כאן זה לא בולשביזם). חייבים לחלק את הכוח במשק בין יותר גורמים - ארגוניים ובודדים (האם זהו מטרת הקומוניזם?) כדי להגדיל את הפעילות ולהקטין את הסיכונים. כדי להגדיל את התחרותיות ולהקטין את ההיסמכות על טייקון אחד.
אם המדינה יכולה או לא יכולה למכור למכור את חלקה בבנק זה או בעסק אחר הוא לא הנושא. נדמה לי בכל מקרה שהממשלה לא רצתה למכור את כל מניותיה בבנק לאומי. אני מקווה שהיא תמכור, כי אין שום משמעות תורמת לממשלה בהחזקת מניות בנקאיות. הניהול הוא לא בידיה, ואם היא רוצה להשפיע היא בכל מקרה יכולה לעשות זאת תמיד בכלי חקיקה ואכיפה. לכן עסקי קניה ומכירה פרטיים של אליהו כזה או מנורה אחרת לא קשורה לענייננו, אלא להתעסקות פרטנים של מנהל כזה או אחר. ריבוי העסקים במשק, שייעשה עם על ידי פירוק הריכוזיות, שבה מנהל אחד שולט על כמה עסקים בעלי אינטרסים זהים, פוגם בתנהלות הקפיטליסטית הנכונה וזולגת יותר לתחום האפור של הסוציאליזם. הריכוזיות מונעת תחרותיות, שהיא אויר לנשימה במשק קפיטליסטי. |