| היכן הטענה שהאצ''ל היה ארגון תמים? האצ''ל היה ארגון מוסרי ולא תמים.
האצ''ל לא תקף אזרחים ערבים כאידיאולוגיה, אלא כתגובה על פיגועי ערבים ביהודים. אפשר לבקר אותם על כאילו אי-מוסריות, אבל צריך להבין את הקונטקסט שבו הם פעלו. הם שללו את מדיניות ''ההגנה'' ששמרה פרופיל נמוך בלחימתם נגד המרד והעויינות הערביים, למרות שגם ה''הגנה'' גלשה לפעולות פרופר נגד אזרחים ערבים (לדעתי הם לא היו צריכים ''לגלוש'' אלא להכיר בערך שיש בפעולות נגד אזרחים ערבים שפעלו נגד אזרחים יהודים). תקיפת האוטובוס ב-1937 היתה כתגובה לתקיפה ערבית של אוטובוס ''אגד'' יום לפני כן. באירוע אחר הושלך רימון על אוטובוס ערבי בירושלים כי יום לפני כן רצחו הערבים רב שהתפלל בכותל. האם זה טרור במובן הרע של המילה? בהחלט לא.
מה זה ''אצ''ל פעל בכמה הרכבים ולהשגת כל מיני מטרות''? מטרת האצ''ל היתה להקים מדינה ליהודים ע''י גירוש הבריטים מהארץ. באצ''ל דיברו על שותפות עם ערבים, אבל הערבים לא רצו שותפות אלא פתחו בטרור. אז האצ''ל הגיב, לדעתי במתינות רבה.
לפי שיטתך גם ''ההגנה'' היתה כאצ''ל, כמסופר בלינק שהבאת: ''גם חברי ההגנה פרצו מפעם לפעם את קו ההבלגה, וב-17 באוגוסט 1936, למשל, ירו חברי ההגנה לעבר ערבים שעברו בגבול בין יפו לת-אביב ולמחרת היום אף זרקו פצצות לעבר בתים שבהם התגוררו ערבים. היה זה לאחר שהערבים רצחו שתי אחיות יהודיות ביפו וזרקו פצצות מן הרכבת שעברה בתל-אביב בדרכה ליפו''. שאול אביגור, ממפקדי ''ההגנה'' אמר ''מחוסר ברירה אנו נדחפים למעשי-תגובה ואני מחייב את המעשים האלה''. הגדיל אליהו גולומב לטעון: ''אילו, למשל, יכולנו להעניש עונש קיבוצי כפר פושע, היה בזה משום מעשה המגלה כוח וגם מגדל כוח בתוכנו''.
אנשי ''פלוגות האש'' של ווינגייט ו''ההגנה'' היו יוצאים בלילות למארבים ולתקיפות של 'פורעים ערבים'. לא אחת נפגעו חקלאים ערבים תמימים. הגם ארגון ''ההגנה'' לשיטתך הוא ארגון ''נתעב ביותר'' או ''ארגון טרור ארור ובלתי מוסרי''?
אתה צריך להבין שבשנים האלה הביטחון האישי של יהודים היה רעוע. ערבים תקפו יהודים על ימין ועל שמאל. התגובה הנכונה היתה תקיפה יזומה, דבר שהצליח יחסית והפחית את מידתצ האלימות הספונטנית הערבית.
ואני שואל, כמה כבר אפשר להבליג למעשי טרור של הערבים וכשכבר מגיבים אז נוהגים בהם כנוצות עדינות וקוראים לתגובה לטרור, טרור? הערבים קוראים להשמדת היהודים, היום כמו אז, הם מחנכים את ילדיהם לשנאה ולג'יהאד ( http://www.memritv.org/clip/en/3801.htm ), ואחר מתפלאים שהם מתאבדים או משגרים קסאמים לערים בישראל. מבחינת הערבים היה כיבוש ציוני גם ב-1936 כמו ב-1966 וכמו ב-1968. אנחנו מוגדרים אצלם כ''כופרים'' ולכן אין לנו זכויות הקיימות למוסלמי. מבחינתם אין למי שאינו מוסלמי זכות למדינה במזרח תיכון אסלאמי, דאהר את אסלאם. לכן ישנה הגירה קבועה החל משנות ה-20 של המאה ה-20 של בני מיעוטים דתיים או לאומיים מהמזרח התיכון החוצה. נוצרים ברחו מלבנון לאמריקות בשנות ה-20 וגם היום. הקהילה הנוצרית העתיקה והגדולה של בגדאד כבר נמחקה. מיליון קופטים מתוך 11 מיליון ברחו בעשור האחרון מערבה. הכורדים נרדפים ב-4 מדינות אסלאמיות שונות, למרות שהם מוסלמים, ובגלל שהם לא ערבים. תרבות החיים המוסלמים מקדשת רצח זרים חפים מפשע כמו גם רצח מוסלמים חפים מפשע (למשל, סוריה של היום). במרחב פרוע ואכזרי כזה, חייבים להתאים את דרך הלחימה לראש הערבי, כדי למקסם את הפגיעה באוייב. |