| ''האוכלוסיה הערבית מוסלמית בישראל אינה ענייה מיתר האוכלוסיה במדינה. יש מי שמטפחים את שקר ההפלייה לרעה מטעמים פוליטיים ועלינו לחשוף את פרצופם ולחסום את שיקרם. ''עלינו להבהיר מלכתחילה שטענות על קיפוח (מדומה) ומצב הכלכלי (לכאורה קשה) אינן הסיבות העיקריות לתופעת העבריינות בקרב ערביי-ישראל. על-מנת להעניק תוקף נוסף לאמירה זו, להלן נתונים אחדים שיבהירו את התמונה הכללית עוד יותר: ב-2008 קיבלו התושבים הערבים בישראל מענקי-סיוע פי שלושה (3) מגודלם היחסי באוכלוסייה. יתרה מזאת, באותה שנה היה שיעור גביית המסים של הרשויות המקומיות נמוך פי ארבעה (4) בהשוואה לגביית המסים ברשויות היהודיות''.''
''למרות ההשקעות הרבות ובניגוד לכול התחזיות, אחוז הפשיעה בקרב ערביי-ישראל עלה ב-2009 בהשוואה לשנת 2008. לעומת זאת, אחוז הפשיעה בקרב הציבור היהודי ירד מעט בהשוואה לשנת 2008. ובכן, באיזה שיעור עלתה רמת הפשיעה בקרב הציבור הערבי בישראל?''
לפי ד''ר יוחאי סלע http://www.mideast.co.il/p-2_a-360/ .
זה מחזיר אותי שוב לטענה שחלק נכבד מאלה המכונים אצלנו ''מובטלים'' ומקבלים סיוע כלכלי מהמדינה, הם בעצם מנועי רכישת כסף לעצמם שעובדים מחוץ לכלכלה הרישמית של ישראל. הם אלה אותם 'מאכערים' שמספקים שירותי קניה, סיוע, תיקון, הובלה וכו' בלי לחתום על שטר קניה, תוך הבטחה ללקוח שבכך הם מוזילים את המחיר גם לעצמם. חלק גדול יחסי של אותם ''מאכערים'' נמצא במגזר הערבי. אותו ''כסף שחור'' שעובר מיד ליד בלי להקציב את חלקו במס, היא גנבה גדולה שמוערכת במיליארדי שקלים לשנה. אילו רק המדינה היתה יכולה לאסוף חלק מאותם כספים היא לא היתה נמצאת היום בגרעון של 39 מיליארד שקלים. |