|
א. אתה צודק. אבל לשים את הדבר הזה במקום כל כך בולט וכמעט בלעדי רק פוגע בכל העמדה שגזית הציג. מעבר לכך היו מספר רפורמות שהקטינו את ההוצאות החודשיות של כל משפחה ממוצעת ובעיקר משפחה בעלת ילדים קטנים, כמו חוק חינוך חובה מגיל 3, הגדלת קצבאות הילדים, הגדלת קצבת זקנים, סבסוד צהרונים בגני ילדים, הקלות במס לאמהות עובדות, מס הכנסה שלילי, סבסוד לימודים באוניברסיטאות ומכללות, הגדלת הפטור ממס רכישה לקניית דירה ראשונה, תוספת בקצבה לילד נכהשבכל אחד מהזיכויים האלה המשלם חוסך מאות שקלים בחודש.
בכל מקרה כל ממשלה שואפת לתת הכי הרבה לאזרחיה לפי מצאי המזומנים שהיא מצליחה לגלגל בתקציבה בכל זמן, ובכפוף למדיניות ההשקעות של הממשלה (שזה עניין גם פוליטי, גם כלכלי וגם אידיאולוגי). אני בטוח שאם המדינה היתה יכולה לגבות מס אמת מכולם, כלומר לאתר את כל הכסף השחור (המוערך בהיקפים שבין 70 מיליארד שקל ל-120 מיליארד שקל ב-7 השנים האחרונות) שאנשי מעמד הביניים (בעיקר) והמעמד העליון מסתירים ממס הכנסה, אז חלומו הקטן של גזית היה מתגשם בגדול.
ב. אתה צודק בעניין הגדרת האבטלה. כמו שטענתי בעבר אצלנו יש 'מובטלים' המוכרים ע''י הביטוח הלאומי אבל עובדים לעצמם במקצוע עצמאי, לא מדווחים על הכנסותיהם, לא משלמים מיסים על רווחיהם, נוסעים פעם פעמיים בשנה לבלות בחו''ל, מחזיקים לפחות רכב חדש לפני ביתם ובכל זאת עדיין רשומים ברשימת המובטלים הנצחית. בכל מקרה מ-2009 ועד היום האבטלה ירדה ב-3% (גם אם אנחנו מודדים לפי החישוב החדש של ה-OECD את נתוני 2009 מול נתוני 2012). 6.7% זה לא מספיק טוב, אבל זה גם לא רע בהתחשב במתרחש במדינות חזקות אחרות, ששם האבטלה רק צמחה באותן שנים.
ג. תמיד דיברו על גודל ממשלה קבוע, ולכן אין שום טעם לקבוע מראש גודל של ממשלה בין אם 18 שרים או 15 שרים, בטח לא בשיטת ממשל כמו שלנו. אם מתי שהוא יחליטו לתקן את שיטת הממשל ואת חוק הבחירות, אז ברור שיש לקבוע בחוק את מבנה הממשלה והמשרדים בה. מצידי אפשר להתקיים נכון גם עם 8 או 10 שרים.
אם ייקבע למשל ששר וסגן שר אינם יכולים להיות ח''כ, כדי להדגיש את ההפרדה בין הרשויות, אז בטח גם זה יקל על הלחץ של העומדים בתור להיכנס לממשלה. וזו רק דוגמה. |
תגובה ללא מספיק חשיבה
