|
בצלאל ידידי,
אני טרם קראתי את ספרו של יגאל קיפניס, רק אתמול קניתי אותו. אבל אני יכול לומר לך בבטחה, על סמך המחקר שלי, שסאדאת היה זקוק למלחמה והוא לא יכל לוותר עליה משתי סבות. הסיבה הראשונה, כדי לייצב את מעמדו כנשיא מצרים. אשתו של סאדאת העידה בביוגרפיה שלה, כי לפני המלחמה מעמדו של סאדאת בצבוריות המצרית היה בגובה הדשא. כולם לעגו לו בפרהסיה כ''יס מן'' חדל אישים. מי שנתן לו את הגיבוי היה הצבא, כי הגנרלים ידעו שהוא מכין אותם למלחמת-נקמה.
הסיבה השניה, מחיקת החרפה של מלחמת ששת הימים. התבוסב ההיא היתה פצע עמוק ביותר בגאווה המצרית, בעיני עצמה ובעיני העולם הערבי. וסאדאת אמר כי הוא התייחס למלחמת אוקטובר כקו פרשת המים בשרשרת הנצחונות של ישראל על מצרים - מאז 1948, 1956 והתבוסה הכואבת יותר מכל 1967.
לאחר שאקרא את ספרו של קיפניס, אני אתייחס לתיזה שלו מעל במה זו. |
סאדאת היה זקוק מאד למלחמה
