|
במקביל צריך לבצע תהליך רציני גם באימות שטרי הקניה של פלסטינים שפתאום צצים מהאוב וטוענים שיש להם בעלות על קרקעות שעליהם בונים יהודים. לצערי גם במגרון, לאחרונה גם בחברון וכעת בבית לא לא נערכה בדיקת אימות של מסמכי הבעלות של הערבים. הבדיקה קלה יחסית, בין אם בדיקת רישום ברשימת קניות האדמות שחלקן נמצאות בידי ישראל ובין אם בדיקת סוג הקלף, הדפוס, החתימה וכו'.
ידוע שהפלסטינים עוסקים כבר כמה שנים טובות במאמצים לעצור את השתלטות היהודים על אדמות פרטיות בעיקר בירושלים אבל גם בסמוך להתנחלויות קיימות. בשלוש המקרים שלהלן, בית המשפט לא טרח משום מה לבצע אימות של מסמכי בעלות של ערבים, כמו שהוא בדק את מסמכי הרכישה של היהודים. בגלל אי ההקפדה על בדיק האמינות הזאת, שלושת העניים הללו מתפוצצים לנו בצורה בלתי ראויה למפעל ההתיישבות בהר.
לכן מתפקידה של הממשלה להנחות את את התביעה להעלות את הנושאים האלה מחדש לפני בית המשפט שכשל גם הוא בבדיקת האמת (בעניין מגרון שהתנהל בבית משפט השלום סרבו העותרים הפלסטינים להציג את שטר הקניין שלהם. בעוד העניין לא התברר בביהמ''ש, מיהרו בג''צ לחרוץ את הדין נגד המתנחלים, למרות זאת. וזה אומר דרשני).
עכשיו ראוי שהמדינה - הפרקליטות, המשטרה, השב''כ - יקחו את הנושא הזה לידיהם ויבררו בדיוק איזה מנגנונים פלסטיניים מנסים לייצר ארכיון מדומיין של אדמות פלסטיניות פרטיות במרחבי יו''ש ולעצור את המגמה הזאת.
ראוי מנגד שבתי המשפט יאשרו בכל מקרה את הרכישה אם כבר בוצעה ובלבד שהקונה היהודי היה תמים להאמין שהוא רוכש את הקרקע מבעליה החוקיים. במקרה של אדמה פרטית אמיתית, ראוי שהמדינה תפצה את במחיר ריאלי את בעליה. |
יש לקוות שיתפסו אותם ויכניסו אותם לכלא
