| יש הבדל בין חרם שנשען בהסכמה כללית של האוכלוסיה - כמו נניח להחרים את איראן, להחרים מוצר מזון עם רכיב החשוד כרעל. כלומר, יש כאן חברה שמתגוננת מול משהו שמאיים עליה. לבין - מיעוט פוליטי קטן שחושב שבשם איזה צדק שלו, הוא רשאי לפעול נגד מדינתו (לפי דעתם של רוב אזרחי המדינה) או להחרים את מדינתו כשמסייעים לו בכך ממשלות זרות, להן במקביל דיאלוג עם המדינה שנגדה הן פועלות או המדינה המוחרמת.
הסיוע של ממשלות זרות לעמותות הפועלות נגד המדינה, ע''פ השקפת הרוב, היא גם לא כשרה מצד העמותות וגם לא מצד הממשלות הזרות. העמותות מפתחות כדאיות לפעול נגד ישראל ולהקצין בעמדותיהן ובמעשיהן כדי להצדיק את השקעת הממשלות הזרות בהן ולהבטיח את המשך המימון ואולי אף להגדילו, הן מטפחות מודל פעולה של טפיל השותה המוצץ את כספי המדינות הזרות כדי להתקיים. המדינות הזרות משקיעות כסף בגוף במדינה זרה כדי להעביר מסרים ולפעול פעולות המשרתות את האינטרס של התורמות נגד האינטרס של הממשלה המקומית ואזרחיה. כאן המקום לציין שזהו מודל ישן של הפעלת רשת ריגול של מדינה במדינה זרה, אלא שהפעם הוא נעשה רק בחצי הסתר פנים. אנחנו יודעים על המימון אבל לא יודעים את פרטיו. בכל מקרה, עצם המימון מעיד על תלות של הקטן והחלש בגדול והחזק. |