|
למה מתייחסים לדמוקרטיה כאל שיטת שלטון מקודשת? | |||
|
|||
באימפריה המונגולית הונהגה שיטת חוקים על ידי ג'ינגיס חאן, שנקראה יאסה, שמשמעותה סדר. אחד החוקים העיקריים ביאסה היה שמעמד האצילים קיבל יחס זהה לזה של האדם הפשוט. מערכת החוקים הקפדנית הפכה את האימפריה המונגולית למקום בטוח מאוד ומנוהל כהלכה. חוקרים ומבקרים מאירופה נדהמו מהארגון המופתי והסדר באימפריה. בין השאר, גנרלים וראשי שבטים נבחרו על פי יכולותיהם, לכל הדתות היה חופש מוחלט, כל צורות העינוי לא היו חוקיות, גניבה וונדליזם היו אסורים לחלוטין. לפי האגדה, אישה שהחזיקה שק מטבעות זהב יכלה לטייל בבטחה מקצה אחד של האימפריה לשני. גם בכתביהם של חוקרי ארצות מאירופה (והמפורסם שבהם - מרקו פולו) נרשמת התפעלות מהיעילות והסדר ששרר באימפריה. האימפריה נוהלה על ידי פרלמנט לא דמוקרטי, שנקרא קורילטאי, שבו נאספו מנהיגי השבטים ונפגשו עם החאן כדי לדון על מדיניות הפנים והחוץ. בכל רחבי האימפריה פותחו דרכי מסחר ומערכות דואר מתוחכמות (שנקראו ''יאם''). סוחרים ושליחים לרוב מסין, מהמזרח התיכון ומאירופה השתמשו במערכת זו. ג'ינגיס חאן יצר גם שפה כתובה, כדי לאפשר לתושבים ללמוד קרוא וכתוב, ופטר מורים, עורכי דין ואמנים מתשלום מסים, למרות שהמיסים נשארו כבדים על כל שאר הנתינים ) | |||
_new_ |
למה מתייחסים לדמוקרטיה כאל שיטת שלטון מקודשת? | |||
|
|||
הבעיה עם הדוגמא שהבאת,ויש עוד דוגמאות, שהן חד-פעמיות.כאשר המנהיג הדגול מת השיטה מתפוגגת. בשיטה הדמוקרטית הפוליטיקאי נכנס למשבצת מסוימת , נניח שר, ופועל לפי כללים קבועים וידועים מראש. יש אפילו שמקפידים יותר ומגבילים את מספר הפעמים שהפוליטיקאי יכול ל''מלא את המשבצת'' בכדי להגן על השיטה. | |||
_new_ |
האמת? על זה לא חשבתי | |||
|
|||
גם בהזיות המופכרות ביותר לא העליתי בדעתי שניתן להביא את האגדות על ג'ינגיס חאן והיסאק (ולא יאסה כמובן)כדוגמה לשלטון ראוי. תודה ליענקלה על החידוש הנאה, אני מקווה לשמוע ממנו גם דוגמאות על שלטונו המופתי של קדאפי ועל החוקה הדמוקרטית הנפלאה של קים איל סונג. והדמוקרטיה כמובן איננה מקודשת, הדבר המקודש בעיני טיפוסים מסויימים הם חוקים שנמסרו על איזה ג'אבל ושבהם צריך להרוג את כל מי שלא חותך לעצמו את זרבובית הפרמשתק. | |||
_new_ |
נא לא לזלזל. | |||
|
|||
החוקה המונגולית הצטיינה בכך שאפשרה לכל נתין של האימפריה הגדולה שהקים ג'ינגיס חאן אפילו נתין של עיר שזה עתה נכבשה לקרוא לדין אפילו את ג'ינגיס חאן עצמו מעמד גבוה לא הקנה חסינות כל אזרח פשוט עכול היה לקרוא לדין אפילו שופט !. כמובן שזה היה בזמנו חידוש עצום . כמובן שבעונש על הפרת חוק פלילית היה בדרך כלל גזר דין מוות אבל העדויות הן שבתקופתו לא היה קיימים כמעט אירועים פליליים ברחבי האימפריה הענקית הזו. ולגבי השם : יאסה יאסאג יאסאק או ZASAK הכל תקין כמובן. ועוד: Law of the Period of the Great Mongol State[ii] http://www.nyulawglobal.org/Globalex/Mongolia.htm#_L... | |||
_new_ |
אני כלל לא מזלזל | |||
|
|||
אבל לדעתי הביוגרפיה החדשה של ג'ינגיס שתורגמה לעברית היא נסיון נואל למדי להציג את רוצח ההמונים הזה כדמות נאורה ומתקדמת. זה גם הבון טון של ההיסטוריונים החדשים במונגוליה. יש לג'ינגיס חאן השגים רבים, לא חייבים להביא אותו דווק אכדוגמה לנאורות ודמוקרטיה. ואגב, כל הכובשים הגדולים שנהגו בסובלנות הצליחו להקים אימפריות גדולות ויציבות בעוד שהפנאטים נכשלו. | |||
_new_ |
אני כלל לא מזלזל | |||
|
|||
תראה , היסטוריה שופטת לפעמים לפי הפוליטיקאלי קורקט של היום. יחסי הציבור של המונגולים ממש לא טובים במערב ובייחוד בעולם הערבי. אבל אני משתדל בכל כוחי לבחון אותו לפי השפעתו לאור התקופה דאז וההשפעה בימינו.. לדעתי אם לא היה ג'ינגיס חאן העולם כיום היה מוסלמי. הוא עצר את האימפריה הערבית במיוחד את החלק המזרחי שלה שהיה בזמנו מרכז תרבות וטכנולוגיה עולמי שמרכזו היה בבגדאד - בשיא התפשטותה. המכה שחטפה האימפריה הזו השאירה את הערבים בעליבותם עד ימינו. וכמובן, בתקופה שבה את החוק היה קובע (וגם מוציא לפועל ) ''הביריון השכונתי'' באו המונגולים והפכו את העולם למבוסס חוק מסודר ומאורגן ביותר . | |||
_new_ |
אני כלל לא מזלזל | |||
|
|||
ועוד כמה דברי סניגוריה . מאחר והמונגולים היו עם קטן נזקקו לשיטות מלחמה פסיכולוגיות.= למשל גייס שנקרא גייס חמישי שנכנס לאיזור המיועד לכיבוש שנה שנתיים לפני הכיבוש עצמו , חולל מעשי טירור, שוד, הורדת מורל , דיסאינפורמציה, הפגנות חוסר שקט חברתי וכו, או שיטה שבה כל חייל היה בעל 5-6 סוסים שעליהם נשא הספקה ונשק ולכן תבאו נראה פי שישה יותר גדול, או שימוש בדגלים לצורך תחמרון הצבא, נסיגות, ''כאילו נסיגות'', מלכודות פתאים ומארבים מתוכננים המוניטין של רוצח ההמונים מנע בפועל רצח המונים. למרבה האבסורד הוא רצח הרבה הרבה פחות מכובשים נאורים כמו האימפריה הבריטית למשל. נכון שאת העיר שהתנגדה לו נהג לשרוף ולערום פירמידות של גולגלות שנראות למרחוק אבל אחרי שעשה זאת פעם או פעמיים בימי חייו כל הערים האחרות נכנעו לו ללא קרב, מהפחד. | |||
_new_ |
ברור שאין לשפוט על פי קריטריונים של היום | |||
|
|||
אבל באותה מידה מה שהיה יפה לזמנו לא מתאים ליישום מודרני. נכון שהם היו יחסית עם קטן אבל את רוב המלחמות והכיבושים הם עשו בעזרת צבאות מעמים שצורפו ונכבשו, ממש כמו הרומאים. האם קראת גם את הספר של פראוודין ''קיסרות המונגולים''? | |||
_new_ |
ברור שאין לשפוט על פי קריטריונים של היום | |||
|
|||
כן אפילו בהוצאת המקור Prawdin, Michael, 1967, The Mongol Empire, MacMillan, Free Press, 582 p. יש גם סדרת כתבות \\ ממצאים מעניינים כתוצאה ממחקר ארכיאולוגי וכתבים שנותרו. של נשיומאל גיאוגראפיק . מעניין מאוד של מיכאל אדוורדס: Edwards, Mike, 1996; Genghis Khan, National Geographic, v. 190, no. 6, December 1996, p. 2-37. מכאן למדתי כי ג'ינגיס לא רצח את תושבי הערים שכבש כי ראה בהם אזרחים נאמנים עתידיים ולא רצה בשנאתם.Edwards, Mike, 1997; The Great Khans, National Geographic, v. 191, no. 2, February 1997, p. 2-35. This and the above are generally good articles marred by a couple of inclusions of revisionist junk scholarship. For example, Genghis didn't massacre cities because a modern historian ''doesn't think he'd waste the time'', etc. Cowley, Robert, ed., 1999, What If?, Putnam, 395 p. Cecelia Holland's essay, The Death That Saved Europe, is on pages 93-106. An otherwise excellent essay is marred by two inexplicable errors. She says that after the Caliph was killed by the Mongols in 1258, the caliphate was never restored (not true - it endured until 1920), and places the battle of Ayn Jalut in 1284, 25 years late. ישנם עוד אמיתות שלא מוכרות וכדאי לקרוא.Rachewiltz, Igor de. 1971. Papal envoys to the great khans, Stanford, Calif., Stanford University Press, 230 p. Howorth, Henry Hoyle, Sir, 1876. History of the Mongols, from the 9th to the 19th century. 4 vols. London, Longmans, Green, and Co. Rubruquis, William de, The journey of William of Rubruck to the eastern parts of the world, 1253-55, as narrated by himself, with two accounts of the earlier journey of John of Pian de Carpine. Nendeln, Liechtenstein, Kraus Reprint, 1967. 304 p. | |||
_new_ |
שמרתי את הרשימה | |||
|
|||
עכשיו אני עסוק קצת בענייני חקר המקרא, אולי עוד אתפנה גם לזה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |