  
  
  
|
 |
|
||
  האם ''המלאך'' מרואן היה סוכן מצרי או מרגל ישראלי? |
|||
|
|||
קראתי את הספר ''המלאך'', את דבריו של ע. צופיה, ואת מאמרו הארוך, המצוין והמרתק של מר שמעון מנדס. בכל הכבוד הרב דומני שסא''ל בדימוס שמעון מנדס טועה במסקנתו הסופית ואל נימוקי בנדון: אמנם אני שירתתי בשריון ולא במודיעין, וגם איני בקיא בספרות הערבית ובמשליה כמר מנדס, אך אני בוחן את הדברים שנכתבו במבט מפוכח, לצערי- ללא כל ידיעה עצמית, או ממקור ראשון, בנדון. קראתי, כאמור, את הספר ''המלאך'' ודי השתכנעתי באמת האמורה בו. אלוף צבי זמיר לא היה נאיבי ותמים. הוא איש חכם, מקצועי ומנוסה. הוא היה ראש מוסד מעולה לכל הדעות, ואנשים תמימים ונאיבים אינם מגיעים לתפקידים כאלה... אעיר ברשותכם רק מספר הערות למאמרו הנרחב של מר מנדס, הנושק למאמרו של מר ע. צופיה: א. כידוע האשים האלוף זמיר את האלוף זעירא בחשיפתו של מרואן כמרגל למען ישראל, חשיפה שהביאה לרציחתו בידי ''המוחאבארת'' המצרים. זעירא תבע את זמיר לדין והתביעה הועברה לבוררות בין האלופים זמיר וזעירא, בפני שופט ביהמ''ש העליון בדימוס תיאודור אור, איש יודע חוק, הוויות חיים ובעל נסיון אדיר בהוצאת האמת לאור [וזה לא שאין לי ביקורת קשה על מסקנות ''ועדת אור'' שעמד בראשה בקשר להתפרעויות במגזר הערבי בצפון]. השופט אור בדק היטב את טעוני הצדדים ופסק לחובתו של זעירא. מוזר בעיני שמר מנדס לא מזכיר כלל את הבוררות האמורה. ב. המלאך החל לרגל למען ישראל עוד לפני שסאדאת עלה לשלטון. גם מכך מר מנדס התעלם. ג. המידע שמסר מרואן לישראל הוא עצום ונדיר בכמותו ובאיכותו ומעולם לא נמצאו בו דיסאינפורמציה או פגם אחר. די היה במאית ממנו כדי לקנות את אמונם של מקבלי החומר מידיו. מדובר בשנים על שנים של זרימת מידע סודי, צבאי ומדיני, בדרגה שאין למעלה ממנה. חזקה על צה''ל שניצל מידע זה, או רובו, על הצד הטוב ביותר. שום מדינה אינה מגִירה את סודותיה לאוזן האויב עשרות שנים רק כדי לקוות שסוכנה יראה אמין ביום פקודה. הסיפור הזה שמר מנדס טוען לו חורג מכל הגיון או סבירות, ודווקא משום שסאדאת היה, כנראה, אדם חכם, שטובת מצרים היתה נר לרגליו. בנוסף לכך- האם סאדאת תכנן את מלחמת אוקטובר כבר מיום עלותו לשלטון? הרי אז כבר פעל מרואן לצדנו. ד. הנימוק שנותן מר מנדס לרציחתו של מרואן בידי המצרים ''אינו מחזיק מים''. לא מחסלים כך, כבדרך אגב, סוכן כה בכיר, שתרם תרומה כל משמעותית ל''נצחון אוקטובר'' המצרי, ובודאי לא את חתנו של נאצר, הגדול בגיבורי מצרים בעיני האומה, ומי שהיה יד ימינו של סאדאת. וזה ככל שגירסתו של מר מנדס היתה נכונה. ה. למצרים היו די אמצעים למנוע את פרסומו של הספר שמרואן כתב או התכוון לכתוב. הם יכלו להשתלט על כתב-היד, או על תוכן המחשב, להכריחו להעביר את החומר צנזורה ועוד כיוצ''ב. הטעון שזו היתה סיבת רציחתו של גיבור האומה [לפי אמונתו של מר מנדס] הוא אבסורדי. ו. סמיכות הרצח לפרסום שהוציא זעירא לאויר העולם , הגם שהיא אולי נסיבתית, רומזת שהודאתו של ראש אמ''ן בהיותו של מרואן מרגל ישראלי חרצה את גורלו של האחרון. ז. כל זה בלי קשר לכך שזעירא הפר סודיות הדוקה במערכת המודיעין ששמרה על זהותו וקיומו כמרגל של מרואן בסודי-סודות. גם אם היה זעירא בטוח בצדקתו שמרואן היה סוכן מצרי מושתל לא היתה לו כל זכות או רשות, של מי שאינו עוד במערכת וחייב בשמירת סודותיה שהגיעו לידיו במסגרת תפקידו, לחשוף את זהותו ברבים, אולם זה כבר מעבר לשאלה עם מי האמת. אבל- מאמרו של מר מנדס הנכבד מעולה, קריא וחכם, אם גם דומני שמסקנתו הסופית מוטעית. בהחלט אפשר שאני טועה. אני מתכבד להזמין את מר מנדס להגיב על דברי אלו, והנקודות שהעליתי, ולהאיר עינינו. בכבוד רב מאד יוסף אליעז | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי