| כששורות אלו ניכתבות עדיין לא ברור אם המשבר הממשלתי הנוכחי אכן יביא לבחירות או ששרון ירכיב ממשלה צרה וימשיך לשלוט עם הכנסת הנוכחית עד למועד הסיום החוקי של כהונתה. נתחיל מזה שעצם הביטוי אודות ''חוקיות'' כהונתה של הכנסת הנוכחית הוא מגוחך. הכנסת הנוכחית מכהנת אך ורק בזכות תרגיל ''מבריק'' של ברק שהישתמש בסעיף בחוק למטרה שלא נועדה לו, בעת היתפטרותו מראשות הממשלה, כדי למנוע תבוסה מוחצת של מיפלגתו בבחירות לו התקיימו במועדן. אם נשתמש בניסוח של יוסי ביילין, שר המישפטים דאז, המשך כהונתה של הכנסת הנוכחית הוא אולי חוקי, אבל הוא בהחלט לא לגיטימי. אם המשבר הנוכחי יביא לבחירות, לא יהיה בכך יותר מאשר תיקון של מצב אבסורדי שניגרם ע''י ''כיפוף'' של החוק. כמו במקרים קודמים, אנו מרבים לשמוע סיפורים על כך ש''אין צורך בבחירות במועד הנוכחי'', והעיתונות מלאה במאמרים של כל מיני חכמים שיודעים להסביר מדוע ''בחירות זה הדבר האחרון שישראל זקוקה לו עכשיו''. אבל מתי זה לא היה כך? אפילו בהרבה מהמקרים בהם הבחירות התקיימו במועד החוקי נשמעה הטענה ש''ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את זה''. אף אחד אינו מנסה להתייחס לגופו של עיניין ולענות לשאלה מדוע הבחירות צריכות להיות עסק כל כך יקר ומסובך. עד היום נישגב מבינתי להבין מדוע נדרשים שלושה חודשים כדי לעדכן את פינקס הבוחרים. איך זה שבעידן המחשב העידכון איננו נעשה באופן שוטף ללא כל קשר אם יש או אין בחירות באופק. מי שהוא יכול לתת תשובה הולמת לשאלה בשביל מה המיפלגות זקוקות לשלושה חודשים כדי לנהל תעמולת בחירות שלא משכנעת אפילו את עסקני המיפלגות עצמם. הרי אפשר היה לסגור את כל העסק בפחות משבועיים ובכך לחסוך סכומים שעולים בהרבה על הסכום הנקוב למימון ההיתנחלויות בתקציב הנוכחי, מה שהיווה את העילה למשבר הממשלתי. אומנם זו אשליה להאמין שכנסת וממשלה חדשות יהוו פיתרון אידיאלי, אבל לפחות הם ישקפו בצורה קצת יותר ריאלית את רצון הציבור. |