  
  
  
|
 |
|
||
  לסיכום את כרגיל שוב טועה |
|||
|
|||
לפי גרוסמן הייתה בהרי השומרון יציבות יישובית משמע שהמרכיבים האתניים שם יציבים. לא חקרתי את העניין הזה אולם ידוע לי על מאבק מתמשך בין שבטי הקייס והימני ששורשיהם כנראה בסעודיה וזמן הגירתם המשוער לפני כאלף שנה(?) - אשמח לקבל תיקונים. באשר למספר התושבים בשומרון (בסנג'ק שכם) יש קושי משום שבשנות ה- 80 סיפחו אליו את עבר הירדן ולכן יש שם גידול דמוגראפי אך קשה לברר את הריבוי הטבעי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האשימו את הרופאים |
|||
|
|||
לדעתי, הגידול במספר תושביה המוסלמים של ארץ ישראל במאה העשרים מוסבר בחלקו הגדול בכך שהוגדלה הגישה לרופאים, בתי חולים, חינין ופניצילין. אין צורך להשתמש בנתוני הגירה כדי להסביר את הגידול, בדיוק כפי שאין להאשים הגירה למצרים (שכמעט ואינה קיימת) כדי להסביר מדוע גדלה שם האוכלוסיה ב 60 מיליון בששים השנים האחרונות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האשימו את הרופאים |
|||
|
|||
ח ח ח ח הגידול במצרים הוא תוצאה של שיפור באספקת תזונה . למרות שנכון כי הרפואה וההיגינה בארץ ישראל השתפרו בהדרגה במשך 150 השנים שלפני קום המדינה , הרי ההתעלמות מההגירה הופכת את דבריך ללא נכונים . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האשימו את הרופאים |
|||
|
|||
על איזה בתי חולים ורופים אתה מדבר? בתי החולים הראשונים ביו''ש ובעזה (להוציא אחד בירושלים המזרחית) הוקמו רק ע''י הכובש הישראלי לאחר 1967. לא צריך להאשים אף אחד, פשוט צריך לאסוף נתונים ככל שיש על היקפי ההגירה הערבית לארץ. וילן עשה זאת היטב, ככל שיש נתונים בדוקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסיכום את כרגיל שוב טועה |
|||
|
|||
השומרונים כמו היהודים נרדפו תחת המשטר הרומי והביזנטי. בעקרון ישוב הערבים על ההר היה יישוב יציב ורציף יותר מאשר במישור ובעמקים. התוצאה, שבעמקים ובמישור יש פחות בנייה קשיחה. המישורים נוצלו לעיתים לגידולים חקלאיים אבל ברוב הזמן, בעיקר במאות האחרונות הם נזנחו והפכו לשטחי בור, ביצות, גידולי פרא. לכן רק מעט ישובים ערביים היו לאורך החוף מעזה ועד עכו, רובם ישובים זעירים, ובחלק מהזמן גם נטושים. כמעט תמיד במאות האחרונות היו הגירות ערבים פנימה והחוצה מארץ ישראל המערבית משלל סיבות - מחסור בפרנסה, מחלות, מחסור במזון, בצורת, חוסר ביטחון. אנחנו יודעים על התופעה אבל קשה לכמת אותה. הנדידות האלה משאירות גם היום שבטים וחמולות שמפוצלים בין ישראל, השטחים ומדינות ערב מסביב. זה מחזק את ההנחה שמדובר בהגירות מאוחרות יחסית מאחר שהקשר הקשר בין צאצאי אותם שבטים וחמולות. נשמר גם היום. הזיכרון הערבי הוא יותר שיבטי ופחות לאומי, גם יותר מ-60 שנה אחרי קום ישראל. לגבי ההיסטוריה השומרונית ברור הוא שהם החזיקו מעמד עד לתוך התקופה האסלאמית, כאשר ידוע שבתקופה הביזנטית הם כמו היהודים נרדפו בתקופות מסויימיות, רבים נרצחו או ברחו. בהחלט סביר שהיתה גם הגירה החוצה, כמו שהיתה הגירה יהודית בעיקר מהמאה ה-5 ועד המאה ה-7. לכן נכון לומר שעד המאה ה-7 ספגו השומרונים פגיעה פיזית גדולה כמו היהודים בארץ ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסיכום את כרגיל שוב טועה |
|||
|
|||
הסתייגות: גרוסמן הישווה את מפת הכפרים בשלהי המאה ה- 19 למפה בראשית הכיבוש העותומאני והניח שבכל ישוב שמופיע בשתי הרשימות נשמרה רציפות ישובית. מכאן הנחתי שנשמרה גם רציפות אתנית. אולם העובדות הבאות מערערות את שתי ההנחות הנ''ל: בחברון יושבים שלושה שבטים; ג'עברי, נתשה, אבו סנינה שהן משפחות בדווים. הבדווים ''כבשו'' דמוגראפית את דרום חברון במאה ה- 17. המשפחות המובילות בשכם הן אלמצרי (המצרים), שכעה (?) וטוקאן (טורקמנים). זה המצב גם בערים ובכפרים אחרים בשומרון. ומכאן ניתן להקיש את ההשערה הבאה: בכפרי השומרון התיישבו קבוצות אתניות שונות ואם כך הייתה הגירה גם לכפרים שכביכול הייתה בהם יציבות אתנית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי