|
כלומר, אתה אומר לנו שמדינת לאום, יכולה לכלול מספר עמים, כמו בספרד. אז למה למשל ממשלת ספרד לא מתירה לקטלונים ולבסקים להיפרד ולהקים מדינה משלהם בארצם?
נלך לעם הערבי. למה אין מדינה ערבית אחת גדולה שכוללת את כל העם הערבי ויוצרת לאום ערבי. להזכירך בין 1958 ל-1963 ניסו ערביי סוריה, מצרים ועיראק להקים איחוד פאן-ערבי. כלומר, ההגדרה אינה פשוטה כלל והיא חסרה אצלך כמה מרכיבים חיוניים.
מה עניין ה''יסודות אתניים שאינם פרי בחירה''? האם ה''יסודות האתניים'' של העם האמריקאי משותפים? האם היסודות האתניים של ה''עם הפלסטיני'' משותפים וזהים?
אתה לא לוקח בחשבון שלכל עם יש את ההיסטוריה המיוחדת לו. וכשאתה בוחן מאות עמים או לאומים אתה יכול לכל היותר למיינם לקבוצות בעלי מאפיינים משותפים כפי שתגדיר.
היהדות אינה מדברת על אתניות או גזע או על לאום. כל כולה של היהדות שהיא מגדירה מסגרת של עם ייחודי המוגדר לפי אמונתו. מאחר שהיהות מקורית וייחודית בעניין הזה, אנשים רבים טועים ומטעים בהקשר זה. בעולמנו המודרני הטעות נוצרה בשל התעוררות לאומית של עמים אירופאים שונים, צמיחת הבולשביקים מחד והציונות כנגדה. כאשר הציונות היא תנועת התעוררות של הלאום היהודי שבעיקרה היא חילונית.
אותם יהודים ציונים הצליחו לממש את חלומם ולהקים מדינה לעם היהודי. אותה מדינה היא מדינה דמוקרטית בדיוק כמו בריטניה וצרפת. גם שם הערבים שנולדו או שהיגרו למדינות האלה הופכים לאזרחי המדינה אבל מתקשים להצטרף לצרפתיות ולבריטיות שם. הצרפתיות יותר נוחה ופתוחה לזרים אבל אף על פי כן הערבים או המוסלמים חשים עצמם שונים ועליונים על בני המקום. גם שם הערבים חשים מקופחים ולא בצדק. האשמה חלה על מי שלא מקבל את כללי המשחק הדמוקרטי. המדינה טובה רק כשאפשר לסחוט ממנה עוד ועוד, אבל 'לא דמוקרטית' כאשר היא דורשת את מילוי החובות. זה משחק לא הוגן.
בהצגתך 3 סוגי מדינות, בהחלט הדגם הראשון שהצגת הוא הדגם שצריך להיות תקף גם לגבי ישראל ופלסטין (אם תקום). אם כי אני סקפטי לגבי יכולתם של הפלסטינים לממש מדינה משל עצמם, כי כפי שנאמר כבר שהעם הפלסטיני קם לא כדי לממש את זכויות הערבים בארץ, אלא כדי לשלול מהיהודים את הזכויות האלה. |
יפה, אז אתה מתקדם בהבנת המאטרייה קצת יותר מסיון
