  
  
  
|
 |
|
||
  ברכותיי, מאמר מעולה |
|||
|
|||
עין יקירי, ההונאה המצרית התחילה מיד לאחר מש''י, כאשר ההיסטוריון הצבאי הידוע, קפטן בזיל לדל הארט, הזהיר אותנו כי הנסיון ההיסטורי מראה שצבא עטור תהילת נצחון סופו שיננגף במלחמה הבאה. ואנחנו הרמנו גבה, באומרנו: ''לנו זה לא יקרה''. זה מתייחס כמובן לנקודה הראשונה שהעלית, בדבר הבטחון העצמי המופרז. צריך לזכור היטב על סמך מה נקבעה ה''קונספציה''. היא נקבעה על סמך הטפטוף הבלתי פוסק של אשרף מרואן לאזנינו: ''סאדאת לא ייצא למלחמה נגד ישראל, כל עוד שאין לו איזון אסטרטגי עם חיל האוויר הישראלי''. הוא גם תמך את הטפטוף הזה במסמכים אוטנטיים (שאפשר כמובן גם לפברק - אבל אצלנו לא העלו על הדעת בכלל אפשרות כזו). אני הרי מתייחס במאמרי לנקודות החולשה של סאדאת: מוצאו הכפרי, אמו סודאנית (הסודנים במצרים היו משרתים ופועלי נקיון - בדיוק כמו הסודנים שלנו בימים אלה). היתה לו תדמית של מגמגם ו''יס מן''. אבל הענין שהוא היה מודע לכל אלה, והכין עצמו להתמודדות. אשרף מרואן לא היה סוכן כפול. הוא היה סוכן מודיעין מצרי למופת. פעולתו הצליחה מעל ומעבר לכל דמיון, אפילו אצל המצרים. הוא יצר את האשליה שהוא סוכן מופעל. אבל האמת היא שהוא היה המפעיל של ראש המוסד שלנו. הכותרת הראשונה שלי למאמר היתה: ''המרגל שהפעיל את ראש המוסד''. את המשפט הזה אתה תמצא בגוף המאמר, ואני גם מסביר למה. הטרגדיה שלנו נבעה משלושה גורמים. ראשית, הבטחון העצמי המופרז. שנית, אנשינו לא הכירו בכלל את תרבות מצרים - לכן הבאתי ציטוטים מהתנ''ך, וקבעתי שהוא דיבר אלינו מצרית ואנחנו קראנו את דווחיו בעברית. שלישית, אנחנו היינו כל כך מיושנים בתורת המודיעין, שסברנו כי הונאה מבוססת על אמת ושקר. והרי דווחיו כולם היו אמת לאמיתה. בסיכום המאמר אני הרי טוען שאנחנו הסתמכנו אך ורק על גורם אחד - וזה דבר שאסור למודיעין לעשות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שמעון, נדמה לי שיצרתה אי הבנה... |
|||
|
|||
הרושם שלי מקריאה רופפת של המאמר שלכה (מצטער, אני לא סובל מאמרים ארוכים), שמרואן אכן היה סוכן כפול. עכשו אתה טוען שלא... כדאי להבהיר עניין זה, שיהיה ברור... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון, נדמה לי שיצרתה אי הבנה... |
|||
|
|||
הוא יבהיר ואתה שוב תקרא בצורה רופפת ושוב תבקש הבהרות. רצינות זה לא משהו שמוצאים ברחוב ,מרימים ושמים בכיס. רצינות זה משהו אחר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון, נדמה לי שיצרתה אי הבנה... |
|||
|
|||
צופיה, תקרא מה שכתב: '' הפרופסור אורי בר-יוסף פרסם לאחרונה ספר על הד''ר אשרף מרואן שנקרא ''המלאך''. לזכותו של המחבר ייאמר כי הוא פרס בספרו את מגוון הדעות ביחס לאיש בצורה ראשומונית מלאה ומגוונת. אבל בניגוד לבמאי היפני, שמשאיר את הצופה שיגיע לאמת שהוא בוחר בה, מסקנת מחבר הספר היא, כי אשרף מרואן אכן היה מרגל ישראלי. ולָא היא.'' מכל המלל העצום בגודלו, צריך לנבור ולקרוא את שתי המלים האחרונות בקטע זה, כדי להבין את דעתו... אם דלגתה על שתי מלים גורליות אילו, הייתה מבין את הכל הפוך... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון, נדמה לי שיצרתה אי הבנה... |
|||
|
|||
ציטוט עוד קטע: '' האם זה הגיוני שאשרף מרואן, אחד משותפי הסוד של כל מהלכי המלחמה ויד ימינו של סאדאת טס לפריס יומיים לפני המלחמה סתם? האם זה מתקבל על הדעת שחבריו למשלחת חזרו הביתה ביום ששי, והוא עושה אתנחתא בלונדון? יום לפני המלחמה? מטרת הנסיעה היתה להפגש אישית עם ראש המוסד. ואז הוא מספר לאיש הקשר שלו שהוא רוצה לדבר עם ראש המוסד על ''כימיקלים'' – שם קוד כללי למלחמה. הוא ידע שהקוד יקפיץ את ראש המוסד ללונדון. סאדאת רצה ליצור דרמה שתגרום לגולדה מאיר לקחת את המסר ברצינות רבה – ולפעול. יש הבדל בין שאיש מודיעין זוטר מעביר מסר, לבין שהמסר מועבר על ידי דרג בכיר ביותר. למשל, בדומה למלך חוסיין שבא להפגש עם גולדה ולהזהיר אותה מפני המלחמה ב-25 לספטמבר). כאשר אשרף מרואן אמר לצבי זמיר: ''מחר מלחמה'', בכך הוא הזמין את ישראל להיות היוזמת את פתיחת המלחמה. סאדאת העניק לגולדה מאיר את הבכורה, דהיינו, להפעיל את חיל האוויר במכה מקדימה, מתוך ידיעה ברורה, מה תהיה התוצאה. הוא ידע כי צבא היבשה שלנו אינו ערוך כלל למלחמה. יען כי המערך המודיעיני שלו לא היה חולה. אצלו לא היה משבר האמון בין קמ''ן דרום סא''ל גדליה לבין הקמ''ן החטיבתי סגן סימן-טוב.'' שאלת תם: מה ההגיון בטענה כי חשיפת המתקפה הקרובה, מיועדת ''להרדים'' ? אני לא רואה כל הגיון בזה... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון, נדמה לי שיצרתה אי הבנה... |
|||
|
|||
שאלה נכונה ובמקום.... לא נראה לי שמדינה ... ואפילו מצרים, שרוצה לנצח וכדי לנצח ולהשיג את מטרותיה, ולו המוגבלות, היא חייבת להפתיע.... שאותה מדינה תודיע דקה לפני למדינה הנתקפת שהיא מתכוונת לתקוף למחרת. אינני מאמין שמצרים חשבה שהיא צריכה שישראל תתקוף קודם כדי להיראות כאחת שלא פתחה במלחמה. מצרים לא היתה זקוקה לתמיכה המדינית בה. מה שהטריד את המצרים הוא כיצד הם מצליחים לממש את יעדי המלחמה הזאת שהיו כיבוש והשתלטות על רצועת המדבר שממזרח לתעלת סואץ, כדי להניע תהליך מדיני בה ישראל תיסוג מכל סיני תמורת הפסקת מצב הלוחמה. לפני שעת ה''ש'' רוב סוללות ההגנ''א היו ''מקופלות'' (להוציא את הסוללות שפעלו בבט''ש) וכדי לפתוח אותן היה סדר גודל של שעה-שעתיים (מותנה בסוג הסוללה). כלומר, בבוקר יום הכיפורים, כמתוכנן מ-10, אילו היו המטוסים תוקפים, חלק גדול מהסוללות היו מטרות פאסיביות שנוחות לתקיפה ולא מייצרות איום. גם המצרים יודעים שכל שעה לפני פתיחת מלחמה היא שעה שהמפתיע יכול לשנות את פניה. אילו גולדה היתה מאשר את תקיפת חיל האויר על מערך ההגנ''א המצרי שממערב לתעלה, כאשר כל חיל האויר מתפנה למשימה הזאת, הרי שההצלחה בהשמדת הטילים היתה משמעותית ואולי אפילו מונעת את פלישת המצרים מזרחה מתעלת סואץ. כי אז מטוסי חיל האויר היו פנויים לטפל במטרות הצבא המצרי ולהסב לו נזקים גדולים במצרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי