|
הזמנים השתנו, מה שלא חשבו בשנות ה-50 היום זו כבר אופנה. אבל אחת האופציות שהצבא חשב עליהן בעבר היו אירועי צעדה המונית לעבר ישובים יהודיים, ותמיד הגיעו להחלטה שיש להגיב קשה ומיידית תוך ניסיון להקטין את האבדות של האוייב ולאלצו לשוב על עקבותיו.
צעידת ''1 מיליון'', שמנהיגים אסלאמיים שונים חוזרים עליהם (מסאדאת בשנות ה-70, דרך אסד האב והבן, אחמדיניג'אד ועד נאסראללה) אינה יכולה להיות הפגנת שלום, כמו שצעדת 300 ערבים סורים ב-15 במאי האחרון לא היתה הפגנת שלום. הערבים מבינים את זה, וכל העולם יודע את את זה.
במקרה של גיוס מאסיבי של אזרחים נגד אוייב, שכשלעצמו נחשב כהפעלת כוח לא-לגיטימית, ישראל תיאלץ לפגוע ברבים כדי להרתיע את הרבים יותר. כמובן שהמדינה שממנה מגיעים ההמונית תיחשב לאחת שפתחה מלחמה בישראל ותיאלץ לספוג ''שטיח הפצצות'' על כל נכסיה האסטרטגיים. במידה ומדובר בערבים מיו''ש, יהיה מקום לגרשם מיידים עם משפחותיהם לירדן. |
הם בדרך
