|
טעות חמורה | |||
|
|||
ההבדל בין יהדות לנצרות היה ידוע היטב ברומא כבר במאה הראשונה לספירה. אחת ההוכחות לכך היא כמובן ההחלטה של הקיסר נירון (54-68 לספירה) לצלוב או להעלות למוקד נוצרים בהאשמה כי הם אחראים לשריפת רומא. נירון לא פגע ביהודים ולא האשים אותם, יצויין כי אשתו של נירון פופיאה היתה קרובה ליהדות ויתכן שזה אחד הגורמים להחלטה שלו. | |||
_new_ |
טעות חמורה | |||
|
|||
היהדות, בניגוד לנצרות לא הצליחה לגייס מאות אלפי מאמינים באימפריה הרומית. היא ,לטעמי, נתפסה כחריג שאינו מקבל את עקרונות הסדר הרומאי ,כולל אמונתו הדתית. זאת בהמשך לתקופה ההלניסטית שגם שם היהדות נתפםסה כחריג שאינו מקבל את הסדר ההלני ואמונתו. קבלת האמונה הנוצרית על ידי מאמינים ברחבי האימפריה הרומית והפיכת היהדות ל''מתחרה'' ומנודה הבהירה, למעשה, את מהותה הדתית והלאומית. נירון קיסר אינו יכול להוות הוכחה לשום דבר מהותי ואמיתי. | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
היהדות היתה קיימת ומבוססת במזרח העתיק ובאימפריה הרומית במשך דורות ארוכים. יש הטוענים כי מספרם של היהודים הגיע לשמונה מיליון (!) הרומאים אימצו את הנצרות כדת האימפריאלית רק בסוף המאה השלישית לספירה או תחילת הרביעית (אני לא זוכר בדיוק ברגע זה). הרומאים היו אדישים לעניין דתם של תושבי האימפריה כל עוד התקבל העקרון של ציות לדרישות השליטים בעניינים כספיים ומדיניים. ברגע שעמים או אוכלוסיות התמרדו אז היו מקרים שבהם החליטו הרומאים גם להכרית את דתם של המתקוממים. זה קרה בגאליה, בישראל וכמובן גם לנוצרים. הרומאים הצליחו להכחיד את הדת הדרואידית בגאליה ואת הדת המקומית בבריטניה. חלק מההצלחה שלהם היתה כתוצאה מכך שהמקומיים קבלו את העקרון שעליהם לקבל את אלוהיו של המנצח שהוכיח את כוחו לעומת האלוהים שלהם. מאמיני הדתות המנותאיסטיות כמובן לא קבלו את העקרון הזה אבל כל עוד הם ישבו בשקט אף אחד לא הפריע להם יותר מכפי שהפריעו לעמים אחרים. אני לא מבין את הערתך לגבי נירון, אתה טענת כי לא הכירו בהתבדלות של היהדות מהנצרות ואני טענתי ההפך - בהחלט הכירו בהבדל וזאת כבר בתקופה המוקדמת של הנצרות. כהוכחה הבאתי את העובדה שבימי נירון האשימו נוצרים והיהודים לא נפגעו. אילו לא היו מבדילים בין נוצרים ליהודים מן הסתם היו פוגעים גם ביהודים. האם תוכל להסביר את ההערה שלך בעניין? | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
אני התכוונתי ברמה הכוללנית. בעיני רוב תושבי האימפריה היהודים והנוצרים היו היינו הך עד לקבלת הנצרות על ידי קונסטנטינוס קיסר בסוף המאה ה-4.היו רדיפות של הנוצרים במקומות מסוימים,כנראה ביזמת היהודים תושבי המקום שחרדו מתחרות על נפשות אנשי הקהילה. במקרה של נירון הייתה הבדלה,כנראה מהסיבות שציינת. מנגד ,עד כמה שידיעתי מגעת נירון ששרף את רומי אינו בדיוק הקיסר שניחן בשיקול דעת מעמיק. | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
נירון לא שרף את רומא . זו תעמולה מוצלחת מאד , אבל מחקרים מבהירים שהוא בכלל לא היה ברומא כאשר היא עלתה באש . | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
לפי חלק מההיסטוריונים של התקופה הוא רצה להרחיב את ארמונותיו לשטח שנשרף לכן מיוחסת לו ''האשמה'' שהוא גרם לשרפה. בכל אופן הוא היה מהגרועים השליטים ברומא. | |||
_new_ |
לא באתי לשבח את נירון | |||
|
|||
אלא להראות שהיהדות והנצרות הוכרו כנבדלות כבר בשלב מוקדם של התפתחות הנצרות, בערך 25 שנה אחרי מות ישו | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
אז מה אתה אומר, צופיה, שהיהודים רדפו את הנוצרים, לשם שינוי? האם אתה רומז שלהגן על יהודים ולרדוף נוצרים גם זה לא נורמלי? | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
מבחינה פרטנית של הרמה הכוללנית אתה צודק כאילו, אבל מבחינה כללית של הרמה הכוללנית אתה בהחלט טועה. או להיפך. | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
מעולם לא נכתבו דברים ברורים מאלה. כל הכבוד! | |||
_new_ |
אנחנו מדברים על שתי תקופות שונות | |||
|
|||
(-: | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |