  
  
  
|
 |
|
||
  קרטל. |
|||
|
|||
דילמת האסיר נכתב במתכונת כלכלית בהשראת הספר תורת המישחקים של אבינש דיקסיט + בארי ניילבאף. נשער לעצמנו מצב בו יש שוק נעליים ובו שני ספקים בלבד, ''הנעל הספרדית'' ו''הנעל הצרפתית''. ושוק הנעליים גמיש דיו כדי לקנות כל כמות נעליים של הספקים שהיא יותר מ-4000 נעליים בחודש ופחות מ-8000 נעליים בחודש. כאשר יש בשוק 4000 נעליים מחירן 250 שקלים כאשר יש בשוק 6000 נעליים מחירן 150 שקלים וכאשר יש בשוק 8000 נעליים מחירן 100 שקלים. הספקים מייצרים נעליים במשמרת חודשית אחת 2000 נעליים או בשתי משמרות של 4000 נעליים והוצאות הייצור של ''הנעל הספרדית'' הן 2 שקלים לזוג נעליים ואילו ''הנעל הצרפתית'' מייצרים בהוצאה של 4 שקלים לזוג נעליים. הנה תמונת המצב בצירופי ייצור השונים – כאשר הצרפתים מייצרים 2000 נעליים וגם הספרדים 2000, ירוויחו הצרפתים 492.000 שקלים והספרדים ירוויחו 496.000 שקלים. כאשר הצרפתים מייצרים 2000 נעליים והספרדים 2000, ירוויחו הצרפתים 292.000 שקלים והספרדים ירוויחו 592.000 שקלים. כאשר הצרפתים ייצרו 4000 והספרדים 2000 נעליים ירוויחו הצרפתים 584.000 שקלים והספרדים ירוויחו 296.000 שקלים. כאשר שניהם מייצרים 4000 נעליים ירוויחו הצרפתים 384.000 והספרדים ירוויחו 392.000 שקלים. אנו רואים כי במצב שאחד הספקים מייצר 4000 נעליים והמתחרה מייצר רק 2000 יהיה לאותו ספק הרווח הגדול ביותר. זה מגרה לייצר בשתי משמרות . אך את זה מבינים שני הספקים. לכן מצב של שיתוף פעולה תוך הסכם לייצור במשמרת אחת בלבד של שניהם יביא להם את הרווח הגדול יותר, אף כי אינו המקסימאלי התיאורטי. מצב כזה הוא מצב של יצירת קרטל. בניגוד למצב במדינות שבהן עשיית קרטל אסורה על ידי השלטון המרכזי, הרי בתחומים אחרים אין פיקוח או לא היה פיקוח במשך זמן רב מאד. למשל בתחומים של יחסי אדם לאדם. אם גניבה של יחיד מועילה לגנב הרי יירבו הגניבות עד למצב שכולם גונבים מכולם. הייתרון ההתחלתי נעלם והמצב של גניבה מכולם היא פחות טובה בגלל בלאי, מהמצב שאין גניבות כלל. איסור גניבה כללי הוא חוק מוסרי שהיה בלתי כתוב ונעשה כתוב. כך גם חבלה, רצח, תרמית ועוד עקרונות בתחום המוסר. אם בתקופות קדומות לא היה שלטון מרכזי או שהיה חלש מאד, נשאלת השאלה כיצד עוצבו החוקים הבלתי-כתובים של המוסר? עלינו לזכור כי בני האדם קיימים דורות רבים. בני האדם נהגו באופנים שונים שהם כאילו ניסוי וטעייה. ההתנהגות שהניבה את התוצאות הגבוהות ביותר, אף כי לא המקסימאליות הפכה לזו הנפוצה. ושוב נשאלת שאלה. אם זה כך אז מדוע עדין יש התנהגות לא מוסרית? גניבה, חבלה, תרמית ורצח? נחזור אל הדוגמא של הסחר בנעליים. הדחף להגדיל את הייצור קיים אצל שני הספקים ורק הידיעה כי גם המתחרה יעשה כך ובזה ייקטנו הרווחים מונע את מימושו. אבל אם אחד הספקים יצליח להגדיל את הייצור בלי ידיעה ובלי תגובה של המתחרה טמונה בזה האפשרות לרמות ולפרוץ את ההסכם. זה קורה כשהפיקוח חלש או כשההסכם בא לסיום. כך גם ביחסי מוסר. כאשר הגנב או המכה אינו נתפס ואינו נענש וגם תגובת נקם איננה הרי זה מצב שמעודד חריגה מהחוק הבלתי כתוב (או הכתוב) של ההתנהגות המוסרית. עוד מצב כזה הוא ''מוסר הוטנטוטי''. זה מצב שבו כולם גונבים מכולם והוא קודם להיווצרות הסייג המוסרי של ''לא תגנוב''. כמובן שהגנב האחרון הוא המרוויח. גם בנושא רצח כך הדבר. יש תרבויות שבהן כל רצח נענה בגאולת דם וממנו רק איסור כללי לרצח טוב יותר. גם כאן רצח ללא עונש הוא המצב הריווחי. קשה לנתק מעגל קסמים כזה. בדרך כלל אין מבחינים בתחילה בקיומו ואחר כך כל צד רוצה להיות האחרון המרוויח או שקיים חשד כלפי הזולת שלא יקיים את ההסכם. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי