|
בעל המאמר בעתון אל-קודס אל-ערבי לא נכנס לפרטי הפרטים של עונות הזרימה בנילוס. הוא מתייחס לכמות הכללית של המים מחד, והחשש מצמצום כמות המים שתגיע למצרים. אבל מאידך צריך לזכור כי גם הצרכים של המדינות השוכנות לאורך הנילוס גדלו.
צריך לזכור כי מצרים בנתה שלושה סכרים על הנילוס באזור אסוואן. הראשון הושלם בראשית המאה ה-20 וגובהו היה 54 מ'. הסכר הזה הוגבה פעמיים בראשית מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן בשנת 1933. הסכר השני נבנה בשנת 1946 דרומה מן הסכר הראשון.
הסכר השלישי נבנה בגובה של 111 מ'. הסכר יצר אגם שאורכו 550 ק''מ וכמות המים שהוא אוגר כ-200 מליון ממ''ק. כלומר שמצרים דאגה כל הזמן להגדיל את כמות המים בשטחה. הבעיה שלה, שיש בזבוז מים אדיר במצרים, כי שיטת ההשקיה שלה היא בעיקרה עתיקה מימי הפרעונים. |
האוכלוסיה והצרכים גדלו לא רק במצרים
