|
ושלילתו בתרבות הערבית, וזאת לידיעת החבר'ה שלנו בפורום שאינם דוברי ערבית אך מתיימרים לייצג ולהציג את עמדותיהם בקול גדול ובוטח בכל ויכוח פוליטי פנימי אצלנו.
כדי להגיע לבסיס האמת בדברי השותפים הערבים חייבים להכיר אותם, את שפתם, את תרבותם ואת הקודים החברתיים שלהם.
זכור לי מקרה של ויכוח לפני מספר שנים בין איש שהיה בתפקיד פוליטי בכיר (והיום הוא בכיר בעולם הפוליטי) לבין קבוצת אנשי מקצוע מגוונת ואני בתוכם, כאשר אותו איש שב מעוד אחת מסבבי השיחות עם ערפאת ועוזריו, ובפיו בשורה ש''ערפאת הבטיח לנו שדרכו תוביל לשלום עם השגת כל ה'דרישות הלגיטימיות' של שני הצדדים'' ועוד אמר האיש, ''ערפאת הסתכל לי בעינים ואמר 'על ראשי'. וערפאת לא הוריד ראשו ולא מצמץ''.
אנחנו הסתכלנו ביננו במבוכה עד גיחוך והסברנו לאיש במה מדובר ואת משמעות האמירה. והוספנו ואמרנו לו, שגם אם היה אומר over my head ולא on my head כמו שאמר או לחילופין upon my head, זה היה היינו הך - אמירה ללא משמעות עמוקה של הבטחה ושל כוונה טהורה, או נכון יותר, אמירה של יציאת ידי חובה והטלת רושם מוטעה על השומע.
בפירוש לחומרה, הייתי אומר, שכוונתו של ערפאת היתה לשקר לאיש הזה מתוך זילזול בו וכדי להשיג את מטרותיו המדיניות ולצקת תחושה שגויה בצד הישראלי שגם לישראל יש הצלחה וסיבה להיות מרוצה.
יחד עם זאת ה'שקר' קיים בכל חברה אנושית. גם בחברות שהקוד הפורמלי שלהן שולל את ה'שקר'. זה כלי בלתי פורמלי להימנע מעימותים (ברמה האישית והלאומית), לעקוף בעיות וכל חברה מסגלת לעצמה את הקודים להפעלתם. חריגה מהקודים האלה תיתקל בנענוע ראש, נזיפה או ענישה. לכל חברה יש את המגבלות והגבולות של עצמה ומינון ה'שקר' ('עבודה בעיניים', 'שקר לבן' וכו') והגדרותיו.
* עניין הברדק בשפה העברית אינו דומה לעניין ה'שקר'. אין למשתמש בשפה באופן קלוקל פועל שום מגמה לשקר, אלא להיפך, להביע את עצמו באופן האותנטי (עברית?) ביותר. פריצת הפורמליסטיקה (עברית?) של השפה היא תוצר תרבותי וחברתי של אוסף סיבות משתנות ומצטברות בכל תקופה ותקופה. סירוס השפה, שינויים בתחביר או במבנה המשפט הן תוצר של קיצורים, כוונה ללכת תכלס ולא להתפתל ולברבר, השפעות של האנגלית, הקולנוע ולאחרונה המחשב ודומיהם. |
שמעון, אכן התייחסת בקצרה לערך ה''אמת''
