  
  
  
|
 |
|
||
  העברית היא שפה שדיברו אותה לאורך כל הגלות |
|||
|
|||
תמיד למדו אותה ובהרבה נקודות זמן ומקום גם דיברו אותה. אכן כתבתי שחלק נכתב מכתבי יהודה הלוי נכתבו בערבית. אבל, רוב הספרות והשירה מהמאה ה-9 ועד לגירוש ספרד נכתבו בעברית. יהודה הלוי כתב ספרי פיוט, שירה, פרוזה והגות בעברית. יהודה הלוי כתב מאות יצירות בעברית, ובתוכן 750 שירים. אבל את סיפרי הפילוסופיה וההגות, כמו ''הכוזרי'' למשל, הוא כתב בערבית יהודית, שהיא מאין 'יידיש', כלומר ערבית מתובלת במילים ובמונחים עבריים הנרשמים באותיות עבריות. צריך לזכור שהערבית בספרד היתה כמו אנגלית בארה''ב, היא הקרינה לקהל קוראים גדול הרבה יותר, וסיפרי המחשבה כוונו גם לאוכלוסיה הלא-יהודית. הסיבה שיהודים מסוגלים היו לדבר עברית עם ההתעוררות הציונית היתה רק בגלל שהיא נלמדה בכל קהילות ישראל ברמה כזאת או אחרת, בעיקר לינוקות (גיל 3 ואל תוך בית ספר יסודי בימינו). הדיעה כאילו בן-יהודה הוא מחייה השפה העברית מובנת יותר כשאנחנו יודעים שהיא עדיין היתה חיה, כי אם היה היתה באמת מתה, אפילו אלוהים לא היה מחייה אותה. המיתוס ציוני שמספר על החייאת השפה יש מאין בא לשרת את מטרות הציונות – חזרה לשורשים, למולדת, לשפה וכו'. כמו שהציונות לא היתה צריכה להמציא מולדת אלא רק לחזור אליה, כך היא החזירה את עם ישראל לעברית. אבל כמו שאסור לנו לשכוח ולהשכיח שעם ישראל מעולם לא היה מנותק ממש ממולדתו ומשפתו ולו רק מעצם העובדה שיהודים אמרו כל בוקר, צהריים וערב בעברית: רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ; בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּואֵל יִשרָאֵל; רופֵא חולֵי עַמּו יִשרָאֵל; וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל; בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְנַחֵם צִיּון וּבונֵה יְרוּשָׁלָיִם; וְזִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ; וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל; בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון; יְהִי רָצון שֶׁתָּשים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְךָ בֵּית יִשרָאֵל. חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלום; תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות הארץ לארצנו; ברוך אתה י''י מקבץ נדחי עמו ישראל ועוד. לפי חוק אצבע אפשר לומר שרוב הפיוטים והשירה של חכמי ספרד נכתבו בעברית ורוב סיפרי הפילוסופיה וההגות הכללית נכתבו בערבית יהודית או בערבית. עוד כלל אצבע הוא שיותר עברית נכתבה ונקראה מאשר דוּברה, אבל אין זה אומר שלא היו כאלה שדיברו בה ביום יום (להוציא תפילות שנקראו ודוּברו יחדיו). סיפרי הדקדוק והעברית נכתבו רובם בעברית, אם כי ישנם כאלה שנכתבו בערבית יהודית. ספרים הופצו בעשרות ואולי במאות עותקים לכל רחבי התפוצה היהודית. יש ספרים שנכתבו בספרד מצאו את דרכם עד למזרח אירופה ולתימן, בדרך כלל ביחס ישיר למשקלו של הכותב. אנחנו רואים ויכוחים שנמשכו 300-200 שנה (4-5 דורות) לגבי פרשנויות מקרא או חידושים לשוניים בעברית בין אסכולות שונות. העברית התחדשה והתפתחה בתקופה הזאת ועשתה קפיצת דרך של כמה מאות שנים, הוגדרו חוקי דקדוק, ניקוד ותחביר, נוצרו חידושי לשון, חריזה ומשקל. כלומר העברית היתה שפה חיה. דוגמה לכותבי עברית: המאה ה-10 ---------- * שמואל הנגיד עסק בין היתר בשירה עברית ובחקר הלשון העברית. כתב את ספריו בעברית ובערבית. * חננאל בן חושיאל, פרשן תלמוד, תרגם מארמית לעברית. חבר את ספר ''המקצועות'' למשל על תמצית הלכות, דיני עבודה וממון בעברית. * מנחם בן סרוק בלשן חיבר מילון עברי-עברי (''המחברת'') ועברי-ארמי למקרא, הגדיר שורשים למילים עבריות (פיתח תיאוריה של מילים ב-3 אותיות, 2 אותיות ואות אחת לשורש). * דוּנָש בֵּן לָבְרָט משורר כתב בעברית. התנגד למנחם בן סרוק וכתב ספר ''תשובות דונש למנחם''. * יהודה אבן קריש מדקדק עברי מחלוצי הבלשנות של השפות השמיות. יצחק אבן מר שאול מורה לעברית. יונה אבן ג'נאח היה * תלמידו. * יונה אבן ג'נאח, המאה ה-11/10, משורר ולשונאי עברי. המאה ה-11 ------------ * יהודה חיוג', בלשן ופילולוג, קידם את חקר הדקדוק העברי. קבע ומיסד את עקרון 3 אותיות השורש (עד אז התייחסו לאות עד 7 אותיות כשורש). * שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל כתב שירה אדירה בעברית. את ספר הפילוסופיה הבולט שלו ''מקור חיים'' כתב בערבית וערך את התרגום ללטינית ולעברית. היום נותר רק העותק בלטינית. את הספר ''תיקון מידות הנפש'' כתב בערבית. * יצחק בן רבי יהודה אבן גיאת , משורר, כתב פירושים למקרא וספרי לשון עברית. כתב 300 שירים בעברית. המאה ה-12 ------------ * רבנו תם, דקדקן, חיבר ספר ''ספר ההכרעות'' בו הגן על התאוריה של מנחם בן סרוק. * אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (ראב''ע) כתב את רוב ספריו וישיריו בעברית. בין ספריו ספרי פרשנות לתורה, ספרי דקדוק עברי, ספרים על לוח השנה, ספרים באריתמטיקה, אסטרולוגיה. כתב ספר נגד התיאוריה הלשונית של דונש. רבי משה בן נחמן (רמב''ן), פירושי תורה. * רבי יוסף קימחי (רד''ק), דקדקן ופרשן, כתב את ספר ''המכלול'' על השפה העברית – ספר דקדוק ומילון המכונה ''ספר השורשים''. כתב את ''ספר הגלוי'' המגן על התיאוריה של דונש ותוקף את הרב תם. * שלמה בן אברהם בן פרחון, יליד אלג'יריה שהיגר לאיטליה, מילונאי ובלשן עברית, כתב את 'מחברת הערוך'' ספר מקיף את הלקסיקוגרפיה העברי של ימי הביניים בעברית שנועד עבור היהודים שישבו בעולם הנוצרי. הספר הזה זכה לתפוצה רבה יחסית, בעיקר בצרפת ובגרמניה. * משפחת אבן תיבון, המאות ה-13/12, משפחת מתרגמים מעברית ולעברית ידועה. המאה ה-13 -------------- * שלמה בן אדרת (הרשב''א) כתב בין היתר את ספר 'תשובות הרשב''א' שהוא ספר יסוד בפסיקת הלכה. כתב את '' תורת הבית'', ''בדק הבית'' ו-''משמרת הבית'' ועוד. יהודה אלחריזי כתב את שיריו בעברית. תרגם ספרות ושירה לעברית. תרגם ספרות עברית לערבית וללטינית. * שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, פילוסוף, מתרגם ומשורר לעברית ומעברית. * אבא מרי הירחי, בספר ''מנחת קנאות'' הוא מרכז חליפות של מאות מכתבים במשך עשרות שנים, רובם בעברית, שנגעו לויכוח האם יש להתיר לימודי פילוסופיה יוונית במדרשי הלימוד. * מנחם המאירי, פרשן תלמוד כתב עברית 'גבוהה' וחיבורו המרכזי הוא פירושו לתלמוד - ''בית הבחירה''. המאה ה-14 ----------- * יוסף אבן כספי, פרשן, פילוסוף ובלשן עברי. * דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל, בין היתר פילוסוף ופרשן מקרא שכתב בעברית. העברית הזאת התקיימה ביהדות גרמניה ואיטליה במאות ה-18-17, שם המשיכו משכילים לכתוב ולדבר בעברית.* * זמן ומרחב קודם של עברית היה בארץ ישראל עד המאה ה-6, ואז המרכז התפרק ועבר לבבל ולאיטליה בשל החמרה ברדיפות הביזנטים שגרמה לדילול הישוב היהודי בארץ ישראל לאורך המאות ה-6-7 עד הכיבוש הערבי. טבריה היתה מרכז ידוע של שירה וספרות עברית ואחד הפייטן הבולטים והאחרונים בה היה אליעזר בירבי קליר. העברית התחדשה בארץ ישראל בהיקף רחב עם התעוררות קהילת מקובלי צפת במאות ה-16 – 17, רובם צאצאי גולי ספרד ופורטוגל אך גם עולים מאשכנז. בין דוברי וכותבי העברית היו כמובן משה קורדובירו, בן לגולי ספרד; יצחק לוריא בן שלמה, שנולד בירושלים לאב אשכנזי ולאם ספרדיה; יוסף קארו, שלמה אלקבץ, חיים ויטאל, אליהו די וידאש, משה אלשייך, יעקב אבולעפיא, יעקב בירב – כולם דיברו וכתבו עברית. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי