  
  
  
|
 |
|
||
  כלל לא זכור לי כי |
|||
|
|||
'' בֵּין הַשָּׁנִים 1967 ל-1973 רֹב הַצִּבּוּר הַיְּהוּדִי הִתְלַהֵב מִשִּׁיבָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים אֶל מְחוֹזוֹת מוֹלֶדֶת וּמוֹרֶשֶׁת...'' בהחלט זכור לי כי כמעט אף אחד לא העלהנ בדעתו כי נשאר שם במשך ארבעים שנה ואולי אף יותר | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כלל לא זכור לי כי |
|||
|
|||
זוֹ הָיְתָה הַעֲרָכָה מַמְעִיטָה וּמְסֻיֶּגֶת. יוֹתֵר נָכוֹן לוֹמַר שֶׁהָרֹב נוֹתַר אֵיתָן לְפָחוֹת עַד 1977, כְּלוֹמַר 10 שָׁנִים. נָכוֹן שֶׁלֹּא כֻּלָּם רָצוּ לְהַחְזִיק בְּכָל הַשְּׁטָחִים כָּל הַזְּמַן, אֲבָל בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה (וְלַמַּעֲשֶׂה עַד הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ) רַק מִעוּט קָטָן הֶחְזִיק בַּדֵּעָה שֶׁיֵּשׁ לָסֶגֶת מִכָּל הַשְּׁטָחִים נְסִיגָה מְלֵאָה וּמֻחְלֶטֶת, וַאֲפִלּוּ חֵלֶק מֵאֵלּוּ שֶׁדָּגְלוּ בִּנְסִיגָה מֻחְלֶטֶת הֶעֱדִיפוּ לִמְסֹר אֶת הַשְּׁטָחִים לְיַרְדֵּן, וְלֹא לַהֲפֹךְ אוֹתָם לִ''מְדִינָה פָלַשְׂתִּינִית''. בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּם אֵיזֶה שְׂמֹאלָן תּוֹרָן וְתוֹבֵעַ מֵאַנְשֵׁי הַיָּמִין לִתְמֹךְ בְּעֶמְדוֹתָיו בְּשֵׁם 'הִצְטָרְפוּת לְדַעַת רֹב הַצִּבּוּר', אֲנִי מְגַחֵךְ קִמְעָא... הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שְׂמֹאלָן תּוֹרָן לִדְגֹּל בִּשְׁלִילָה גּוֹרֶפֶת שֶׁל ''מְדִינָה פָלַשְׂתִּינִית'' ו/אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן עִם אַשַּׁ''ף ו/אוֹ חֲלֻקַּת יְרוּשָׁלַיִם כְּשֶׁאֵלֶּה הָיוּ עֶמְדוֹתָיו שֶׁל רֹב הַצִּבּוּר. מִסְתַּבֵּר שֶׁרָאוּי וּמוּסָרִי לְהִצְטָרֵף לָרֹב כְּשֶׁהוּא לְצִדְּךָ, וּמִצַּד שֵׁנִי רָאוּי וּמוּסָרִי לְהִתְנַגֵּד לַ'סַּחַף הַגִּזְעָנִי', אוֹ לְ'שִׁכְרוֹן הַחוּשִׁים הַלְּאֻמָּנִי' כְּשֶׁהָרֹב הוּא נֶגְדְּךָ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכל מקום |
|||
|
|||
זה עלה לנו בתבוסה במלחמה, באלפי הרוגים, בהרס כלכלי ובשבר חברתי קשה עד שתפסנו שאנחנו לא יכולים להחזיק את השטחים הכבושים. ואולי היה רק מיעוט שחשב על נסיגה מלאה ומוחלטת כדבריך אבל הרוב הבין שהשטחים הם מעין פקדון שיוחזר תמורת שלום. ומיעוט קטן הרבה יותר, אך אלים ותוקפני לאין שיעור יותר, חשב כי יש לספח את השטחים למדינת ישראל או לפחות לא לצאת מהם לעולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכל מקום |
|||
|
|||
אוּלַי הַשְּׁלִיטָה בַּשְּׁטָחִים הִיא הָאָסוֹן הַמַּחְרִיד בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹת אֱנוֹשׁ... אֲבָל זֶה לֹא הַנּוֹשֵׂא. כָּל הַנְּקֻדָּה שֶׁרָצִיתִי לְהַבְהִיר הִיא שֶׁאַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַגֵּר... הַיּוֹם אַתָּה רֹב וּמָחָר אַתָּה מִעוּט... לָבוֹא וְלִטְעֹן שֶׁעֶמְדוֹתֶיךָ נְכוֹנוֹת רַק בִּגְלַל שֶׁרֹב הַצִּבּוּר לְצִדְּךָ כָּרֶגַע... זֶה פָּשׁוּט לֹא רְצִינִי, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה מֻפְלֶגֶת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכל מקום |
|||
|
|||
השימוש במילים מכוון על ידי המחשבה אך גם מכוון את המחשבה . אין בעיה להחזיק שטחים כבושים . יש בעיה להחזיק אוכלוסיה כבושה . זה הבדל עצום . משה דיין עצר את הבריחה הגדולה שהייתה אחרי המלחמה וכך נשארה בשטחים אוכלוסיה גדולה . זה מקור הצרות . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי