|
דומני שיש בהקשר הדברים להתמקד במספר ההרוגים הישראלים, ברובם אזרחים תמימים, בין מועד הסכמי 49 ובין מלחמת סיני - שסביר ששמה קץ לטבח לתקופה ארוכה: זאת, ניתן לסבור, בגלל היקף המערכה וההכרעה החד משמעית שהושגה (כולל נפילה בידנו של מרבית האמל''ח הרב שקיבל נאצר מהגוש הסובייטי, וחיסול קיני הפדאיון ברצועה).
בעקבות הנצחון והנסיגה מסיני התחייבה מצריים לאסור פעולת פדאיון משטחה, ואמנם, ללא גורמי חיזוק, ועקב בלימה פעילה של הטרור על ידי מצרים וירדן, התאפס גורם זה כמעט לחלוטין - עד מועד הפעולה הראשונה של אש''ף ב- 1965, ותחילת תקריות מי הירדן עם סוריה באיזור המפורז ב- 63-67.
כך, ההשוואה בין 49-56 ל- 2000-2002 היא רלוונטית יותר מההשוואה עם 56-67, וזאת משום שהשוואה זאת מלמדת אודות תהליכי העוינות והטרור באיזור, ומה מביא לבלימתם.
בנוסף, חשוב לזכור כי האוכלוסיה היהודית בישראל היתה בשנים 51-56 בממוצע כרבע מזו כיום. ואילו האוכלוסיה הפלשתינית באיזורים הרלוונטיים היתה בשנים אלה אף היא בסביבות רבע או שליש מהנוכחית (אצלנו, התעצמה האוכלוסיה בעיקר עקב עלייה, ואצלם -עקב ריבוי טבעי רב ושיפור תנאי התברואה, כלומר צמצום תמותת תינוקות) |
השוואות נכוחות וסלקטיביות מטעה
