|
יש בעיה עם התיאור שלך | |||
|
|||
בענין מימוש הלאומיות לטעמי אתה שוגה. אתה מעמיד את גילוי הלאומיות בעם היהודי במשך שנות הגלות,ביחס לגילויי הלאומיות במאה ה-20 ואז אתה מגיע למסקנה שגילויים אלה היו קטנים,חלשים ובלתי משמעותיים. ולא היא. עליך להשות גילויים אלה למצב בתקופה ההיסטורית שבה הם התרחשו. בתקופה הרומית והביזנטית התרחשו מרידות חוזרות ונישנות של יהודים בא''י ובגולה לשם השגת זכויות יחודיות. בימי הביינים הייתה נסיגה גדולה ב''רצון'' הלאומי ועליה של משטר פיאודלי שהעמיד בראש מעייניו את השליט האבסולוטי. החל מהמאה ה-17 מתגבר ה''רצון'' הלאומי בכל העמים ואתה יכול לראות את זה ביהדות,למשל, בתנועת שבתי-צבי ששאפה להקים מדינה יהודית בא''י, בעליות הרבנים לצפת ולירושלים שאלמלא הרצון הלאומי הן לא היו מתקיימות ויש הרבה דוגמאות. גם האופי הדתי של נסיונות אלו הוא מתאים לרוח התקופה שחייה עדיין בצל כוחה הגדול של הכנסיה בעולם הנוצרי והתכנסות הקהילות היהודיות סביב רב או אדמו''ר. מעולם לא הייתה הפרדה אמיתית, בעם היהודי, בין הדת לאום. | |||
_new_ |
יש בעיה עם התיאור שלך | |||
|
|||
תראה ''ע'' אינני מעמיד את גילויי הלאומיות במושגי המאה ה-20. מבחינתי אשמח לראות או לקרוא כאלה שמתאימים לזמנם. בהחלט יכול להיות שאני טועה אבל לא ראיתי את השינוי עליו אתה מדבר לפני תחילת המאה ה-19 וגם זה במשורה: לפי הבנתי רוב העולים לפני כן, כולל הרבנים שהזכרת, לא עשו זאת מהרצון הלאומי. הפרדה או לא כאשר היבט כלשהו מוזנח אז הוא מוזנח גם אם לא הופרד. | |||
_new_ |
יש בעיה עם התיאור שלך | |||
|
|||
א.העליות לארץ ישראל מטעמי דת היו בעלות אופי לאומי. החל מיהודה הלוי שרצה לסיים את חייו במקום שהוא החשיב אותו כמולדתו ההיסטורית, דרך עליות הרבנים שראו את כלל הארץ כקדושה ולא מקום או עיר מסוימת.דבר שמעיד על נטייה לאומית . ב. כל התנועות המשיחיות של המאות ה-16-17 מטרתן הייתה להביא לשיחרור ארץ ישראל מכובשיה בדרכים אלו ואחרות. יש להבין שה''פתח הפוליטי'' שנפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה והשואה שהייתה במלחמת העולם השניה הם צרוף היסטורי ייחודי שלא קרה באלפיים השנים שקדמו להן.אך המטרה לשוב ולהקים יישות יהודית בארץ ישראל לא פסקה אלא עלתה וירדה לפי המצב המדיני בעולם ובאזור. | |||
_new_ |
הבנתי את מה שכתבת | |||
|
|||
הבנתי את הדברים שאתה כותב רק שאינני רואה את מקורותיך ולכן יש לי בעיה לקבלם כעובדה היסטורית בהקשר הנדון - ''רגש לאומי''. | |||
_new_ |
יש בעיה עם התיאור שלך | |||
|
|||
אתה מפריד את הדת היהודית ממרכיב ה''לאומיות'' וזו טעות גסה כי המלה ''דת'' לא שייכת ליהודים. היהודים אינם דת במובן של נצרות, איסלם ואחרים שזה בסך הכל המלצה מסויימת כיצד לחצות רחוב, כמו רמזור בצהוב ולכן אין מושג כזה שנקרא ''דת'' ביחס ליהודים. השימוש במלה מטעה ומשבש את הכיוון כי היהדות היא הווית הקיום והחיים היום-יומית על כל מרכיביה, ידידך ע צופיה מתאונן שהיא אפילו מתעדת כיצד להשתמש בנייר טואלט וכיצד לשרוך נעלים. האם לאומיות כלשהיא ברמה שהיתה מאז ומעולם ועד המאה שלנו - היתה טוטאלית כל כך? | |||
_new_ |
''כְּכֶלֶב, שָׁב עַל-קֵאוֹ-- [ספינר], שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ''! | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |