|
לגבי החילוניים אין בהסמכה לרבנות שום יתרון או דבר הראוי להתחשבות, מבחינתי יכול אדם לשאת בתאר רב ולהשאר בעיני כסיל גמור וגס רוח (כמו עובדיה יוסף), סתם רשע מרושע (כמו שך), סתם נוכל חלקלק (כמו לאו) או מריונטה (כמו מצגר). אולם לגבי אדם דתי די בהיותו של אדם רב על מנת להכפיף אותו לסמכותו באופן כמעט מוחלט.
ועל כן, השפעתם של רבנים היא רבה ואינה דומה כלל להשפעתם של מורים או מרצים או פרופסורים.
היותו של אדם פרופסור בכל תחום שהוא אינה מבטיחה שמישהו ישמע לדעתו או יתחשב בדעתו ובוודאי שאין היא מקנה קדושה או יתרון לדעתו אם הוא עוסק בדברים שהם מחוץ לתחום התמחותו.
ואחרון אחרון, איש לא סתם פיו של שום רב ושל שום פרופסור, לכל היותר החליטו שלא להמשיך אתם הסדרים כאלה או אחרים.
בניגוד לדעת כותבים אחרים, אהוד ברק גילה כאן (כרגיל) אומץ לב ציבורי למופת. |
ערימה של שטויות
