  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
אריה עירן חושב כתמיד שהוא נושא הדיון. אך תגובתי היתה למאמר של אלברט שבות לאור התגובה חסרת הטעם של אריה עירן למאמר. לא רק שמתברר מבדיקת הדברים שאריה עירן לא קרא את המאמר כלשונו, אלא שהוא מפעיל בתגובתו המתנשאת לכותב המאמר ולמאמר קריטריונים שכלל אינם מתאימים למאמר מסוג זה. על כל אלה, תגובתו של עירן היא חזרה שוב ושוב על אותה תזה דרוויניסטית מדוללת ומשובשת שגם המילה 'יציקה' עושה לה עוול. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
כשכותבים אלי במסר ובו כותבים עלי הרי שאני הוא הנושא . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
וזו טעותך מאז שהחילות לכתוב בפורום. מתחילה ראית בהשתתפות בפורום זירת התגוששות כוחנית אשר אין בה חשיבות רבה לטעם ולתבונה בהכרח אלא רק ל'התגברות על בן שיחך בכל האמצעים'. סגנונך הכוחני והכופה, לא הועיל לך בנסיונות השכנוע ברוב המקרים. ובמקום לראות שהנושאים של הדיונים השונים אכן היו רבים ומגוונים, והיה בהם עניין למשתתפים רבים, אתה ממשיך להתייחס לכל העניין לא כאל השתתפות בשיחה על נושא זה או אחר אלא כמפגן כוח אלים. בכתיבה הצורך הטבעי לנצח עובר סובלימציה ומאפשר תקשורת. לפי שיטתך אין בכתיבה עצמה (ובהשתתפות) כל יתרון עבור המשתתף - אין עונג בכתיבה עצמה, ואין גמול בהבנה ששני המשתתפים בשיחה מגיעים אליה בסוף כל דיון. גם כתיבה 'חזקה' שמטרתה להוכיח משתתף על פניו בפורום ציבורי על טעויות חמורות הגלומות במעשיו ובעמדותיו, אינה מעמידה את הכותב ואת המגיב לדבריו כנושא הכתיבה. העולם בו אתה חי הוא נרקיסיסטי מובהק, והדרך היחידה להתמודד עם נוירוזה פתולוגית ברמה כזו הוא טיפול מתמשך. (וכאן אכן מתבקש לדון לגופו של המשתתף). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה סותר את עצמך |
|||
|
|||
וסוטר לעצמך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
אתה עיוור לזה שאני היעד המרכזי לתגובותיך יחד עם ע.צופיה וספינר . כשלא תפנה אלי ולא תגיב לכתיבתי לא יהיו לי תלונות . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי