|
יש להפריד בין היחס ליחידי סגולה יוצאי דופן (ובמקרה זה יחידות סגולה יוצאות דופן) לבין היחס הכללי לקבוצה שלמה.
החברה האנושית היא מנגנון מורכב. תמיד היה מקום, בכל החברות, לעלייתן של נשים יוצאות דופן הודות לנסיבות מיוחדות (וכמובן לכישוריהן) : באיסלם תמיד היה יחס של כבוד והערצה לאשת הנביא פאטמה, בנצרות -לבתולה הקדושה ולסידרה שלמה של קדושות אחרות.
בימי הביניים היו כמה מקרים של מלכות ורוזנות שירשו את השלטון ושלטו בתקיפות - למשל אליאונורה מאקויטאניה, ובעת החדשה היו מלכות כמו אליזבת מאנגליה, יקטרינה הגדולה מרוסיה, מריה תרזיה מאוסטריה ואחרות. גם המלכה ויקטוריה הבריטית היא דוגמה טובה: היא זכתה להערצה כללית - ובחברה שלט המוסר הוויקטוריאני,המגביל חמורות את מעמד האשה. אפילו בעולם החרדי הקיצוני ביותר בן זמננו, בין חסידי סאטמר, הצליחה הרבנית פייגה טייטלבוים הודות לשילוב של ייחוס, נישואין, כסף וכמובן אישיות סמכותית ומטילת מורא ליצור לעצמה למעשה מעמד של אדמו''ר גבר. האם מכל זה אפשר להסיק שבנצרות, באיסלם, בימי הביניים ובעולם החרדי מעמד האשה הוא (או היה) שיוויוני? |
על נשים ותירוצים
