  
  
  
|
 |
|
||
  גבירותי ורבותי - משורר יש לנו פה! |
|||
|
|||
אילו כישורי יכולת חיבור שירה מרשימים הראה לנו מיכאל שרון, איך הוא עקץ את השמאלנים יפי הנפש משינקין היושבים בבתי קפה עם כוסות הקפה ההפוך שמיכה שלנו כה שונא, ועם הסמים שמיכאל שלנו בטוח שכולם משתמשים בהם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נמרוד ברנע: לא כולם משתמשים נכון, אבל זה עישון יד |
|||
|
|||
שניה. משומש.מה לעשות? מה שמצער אותי שהגענו למצב כזה שמלחמת האחים נתפסת במובן האינטלקטואלי, (אינטלקט,עלאק!) ישנם שירים וישנם שירים. ישנם דיבורים וישנם דיבורים. אבל, צו השעה הוא להתעלות מעל לכל זה כי האויב החיצוני אוכל כל פינה טובה. הפנימי מכרסם לאיטו. יבינו הערבים וישמעו הגוים כי עם ישראל מאוחד. אחר כך, כשישב ישראל תחת גפנו ותאנתו. נעורר מחלוקות, נדבר על סגנון, נדבר על כל נושא שבעולם ויהיו יהודים בעולם עם ארץ, עם בטחון ועם... אולי מלך. מי יודע? אם אתם נהנים מצחצוח החרבות התמידי הזה, או מחידודי הלשון הנלוזים הללו. ועם סיווג של כל אחד שלא מסכים אתכם. לבריאות! תהיו בריאים! תחכו לשלום, תסתכלו איך הCNN והBBC והDDT והUFO והUHF וכולם מביטים עלינו בעיני חמלה... מסכנים היהודים, הם יאמרו. יש להם צבא, מה עשו איתו? יש להם חיל אויר, מה עשו איתו? יש להם מיליונרים, מה הם עושים? נותנים $5,000 לכל מי שמונע פיגוע והPLO נותן $15,000 לכל מי שעושה פיגוע. וסאדאם חוסיין $50,000 ? מסכנים היהודים. חשבנו שהם יהיו מעצמה כלכלית... נו, 1,500,000 מתחת לקו העוני. חשבנו. שואה היתה להם? מה פתאום? זה תעלול של הוליווד. תמונות? מחנות? קדחת, יש לנו ''הוכחות'' שזה לא היה. הבכיינים האלו! אז... יקירי השמאל והימין... נתראה בגאולה. נקוה שכולם יהיו שם. שלום ולהתראות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טוב, אם שירתי מהדהדת צורמת לאוזניים אנינות, אז |
|||
|
|||
אולי פרוזה אודות שירה? זה כן הולך? מיכאל (יום שישי, 14/12/2001 שעה 22:15) Cook's Poems האם סגנון השירה של מבשל מיקצועי חייב להיות מינימליסטי?השאלה העסיקה אותי בזמנו, כשעבדתי בצוללת בתור טבח. נו טוב, פוטרתי כעבור חמש שנים: בשנה החמישית שמתי את הדגש על אוכל תימני, והימאים האמריקנים לא אהבו זאת. ולהשומע יטעם. לא הולך? אז פילוסופיה אודות פרוזה אודות שירה, הרחוקה מצוק העיתים. מיכאל (יום שישי, 14/12/2001 שעה 22:39 , הבהרות נוספות כרגע) Cook's Poems ''אני מבשל בצוללת, משמע אני קיים''.היתה לי פעם רצייה לבסס תורת גוף/נפש על הנחה שרירותית לגמרי. מה יש, לדקרט מותר? הבהרה: דקרט (1650- 1596 פילוסוף צרפתי ששיטת הדיון בבעיות המקובלת בגימנסיות בצרפת מבוססת על שיטתו. פיתח גם את הגאומטריה האנליטית) ביסס כידוע את העולם כולו והנחת קיום אל טוב לב שאינו מתעתע בנו, על נקודת ארכימדס ראשונית: בקיום כל דבר אני יכול להטיל ספק. אבל איני יכול להטיל ספק בפעולת הטלת הספק. התנסיתי בהטלת הספק הזאת. יוצא שבעל ההתנסות - אני - זה לפחות קיים בתור התחלה. הטלת הספק לא היתה סתם בעלמא כי בא לי, אלא התנסיתי גם בהנמקת אפשרות הספק, דהיינו חשבתי. ארגו (יוצא כי) חושבים, לכן (שוב ארגו) מתקיימים. לחשוב משמע להתקיים. Cogito ergo sum . אבל רגע, הטלתי ספק, דהיינו אני במצב של ידע חלקי. אבל הבנת החלקיות יכולה לבוא רק על רקע של ידיעת דבר מה לא חלקי, מושלם, דהיינו אין סופי. שכן אם היה סופי, היה דבר מה ה''כולא'' אותו בתוכו (למשל היקום, או קופסא הגדולה ממנו בהיקפה) או אוביקט ''בצידו'' הנרחב ממנו, דהיינו הוא היה חלקי ביחס למהות הנרחבת יותר. שני ניחושים במי המדובר. אבל אולי זה שד מתעתע? אך אם אין בו חלקיות, אין הוא יכול להיות רע, שכן הרע הינו סוג של היעדר וחוסר. לכן האל טוב ואינו מתעתע בי. אם כן, תפיסתי את גופי ואת נוכחות עולם הממשות אינה תעתוע שנטע בי שד רע, אלא תפיסה של דברים כהוייתם. כך מהטלת הספק היגענו לקיום האל, העולם ועוד כמה דברים. איך מגיעים לדואליזם (שניות) גוף/נפש, כשהעולם החיצון נגזר מהנחת טוב ליבו של האל (שאינו כידוע שד מתעתע)? נו טוב, האל גורם לאי אלו גורמי התמדה והמשכיות בתחושותי, הנראים כמתייחסים לעולם חיצוני כלשהו (הקיר והרצפה נשארים יציבים מעבר לשבריר שניה). דומני שהבישוף ברקלי (שאמר שרק אני קיים, וכל השאר זה תפיסה סוביקטיבית של חושים, דהיינו משהו ערטילאי חסר מוצקות) לא היה ממש נבהל כאן. אולי זה הרגל לשוני, להוסיף לתחושות קונסיסטנטיות (יציבות ועקביות) אלה את הסיפא: ''וזה העולם החיצוני''. מה זה כבר משנה? אקווילנציה (שוויון משמעות) מוחלטת. אז בין מה ומה בדיוק קיימת שניות? ניתן לדבר על רמת התיאור של תהליכים נפשיים - ''אני סקרן (או מאושר) מכיוון שכך וכך. ואם אוסיף קצת פנומנולוגיה (תאורי התנסות וניסיון לאפיין מהותם) בנוסח ''לחוש אורגזם זה כמו לרכב על פיל משתולל כשאני מחופש למהרג'ה'', האם אני חורג מרמת תאור המתיחסת לנתוני חושים ואמפיריקה, כדוגמת *צפייה* בנתוני מחקר מדעי (שהרי גם הנתונים והתוצאות ניקלטים בחושים)? אבל רגע,יכולתי באופן אקוויולנטי לגמרי (ללא תוספת או אובדן אינפורמציה) לטעון שהכל אוביקטיבי לחלוטין ולא סוביקטיבי. האם אני אם כן מוניסט (מאמין בסדר דברים יחידני, באחדות יחידה וכוללת נוכח איפיון הרמב''ם את האל ''אחד,יחיד ומיוחד'')? נוטה אני בסתר ליבי לחוש, או כך היה לפחות בעבר, שגוש ונפש הינם שני אספקטים של אותו -- רגע, של מה? נו טוף, קישקושים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי