|
חכם ציון נכבדי, הבעיה אינה בדת, אלא בקיצונֶיהַ אשר נחבאים בקונכיתם ומוציאים עצמם מכלל האזרחים האמורים לקיים את המדינה, כולל עבודה, שירות צבאי, ואפשרות לנשום. ראה מה קורה עם דיכוי הנשים במאה שערים, בֵּיתַר עילית ובית-שמש.
בעתון פורסם כי מחצית מתלמידי כתות א' השנה לומדים בבתי-ספר חרדיים וערביים. גם בהתעלם מהמשתמטים כיום, הנה אותם תלמידים בעוד תריסר שנים בלבד אמורים להשתמט משירות צבאי ואמורים להצביע לכנסת. אין לך מאות שנים...
אתה כותב על תקופת הסנהדרין. אכן היו ימי עצמאות, אבל קצרים מאד. אחרי החורבן ''היינו פטורים'' מבעיות בטחון כי היה כאן שלטון רומי. אז גם העם עסק במלאכה, כולל גדולי התורה, מרבי יוחנן הסנדלר, ר' יהושע הפחמי , רבי טרפון הסוחר, ר' יצחק נפחא ועוד אחרים רבים וטובים.
אין לנו מאות שנים. זהו צד אחד של הכתבה. הצד האחר הוא ההתעסקות הכפייתית הזו בגדרות ותיקונים, כשרויות מופרכות, חרמות ונידויים, בכלל מבלי להגיע למהות היהדות, למצוות שבין אדם לחברו ובין האדם למדינתו.מעטים מבין החוזרים בתשובה אכן לומדים לעומק. רובם, ואולי בעיקר רובן, מסתפקים בהילולות על קברי צדיקים,, שלפני ש''קודשו'' היו קברי שייכים. נסיעה לאומן וזבחי מתים. ביהדות הטומאה הגדולה היא טומאת מתים, ההילולות על הקברים הן מנהג מוסלמי הנוגד את דת-ישראל. על כל אלו דואב לבי. בברכה י.א. |
יושבי הקונכיות ייצאו גם ייצאו בבוא הזמן מקונכייתם
