  
  
  
|
 |
|
||
  גאווה לאומית ואמת מורכבת . |
|||
|
|||
אמי ז''ל חייתה בארץ 47 שנים וידעה אולי 47 מילים בעברית . זה לחובתה ובאחרית ימיה גם הקשה עליה . אבי ז''ל דיבר בליל של עברית ערבית ויידיש וכשדיבר זה היה קטסטרופה לאוזן . אני שומע שנים את מהטא מדבר אנגלית . אכן ראוי היה שידע עברית אחרי 40 שנה איתנו . זו בעיה של מוטיבציה לדעתי . ידיד שלי הגיע ארצה בן 67 ועשה כל מאמץ ללמוד עברית . הוא כעת בן 84 מדבר עברית בשטף אך מתקשה לזכור מילים . בכל זאת הוא משתדל . בחיפה כרבע מהאוכלוסיה הם יוצאי ברה''מ . המבגרים יותר ובמיוחד המבוגרות חסרי מוטיבציה ללמוד את השפה . אך בולט יותר השיח ברוסית ביניהם ועוד יותר הדיבור עם הילדים ברוסית ! נדמה לי שזה מעיד על איזו תחושת חוסר שייכות וארעיות תת-הכרתית . שמעתי פעם בקשר ליוצאי ארה''ב כמו גם על דוברי הגרמנית כי הקושי לרכוש עברית טובה קשור בתחושת העליונות התרבותית של יוצאי ארצות אלה כלפי ישראל והעברית . אינני יודע אם זה נכון אך יוצאי דרון-אמריקה ודרום-אפריקה אינם חשים כך והם מדברים עברית טובה יותר . נזכור את הביטוי ''איזרעלסקי פרימיטיבסקי'' אולי שם טמון הדבר . יש גם חוק שילוט שאינו מיושם . הדורש גודל מסויים של השלט בעסקים שייהיה בעברית . ואחרון ולא כל כך חביב הוא השימוש החוקי בערבית . אנו מדינת היהודים והשפה הרצויה היא עבהרית . אך אם אוכלוסיה ערבית גדולה מצדיקה שהערבית תהיה שפה רשמית אז גם הרוסית . שפה אותה מדברים כמות אזרחים דומה . | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי