  
  
  
|
 |
|
||
  להסטרי |
|||
|
|||
''הַטֶּרוֹר הַפָלַסְטִינִי הוּא תּוֹצָאָה יְשִׁירָה שֶׁל הַנּוֹכְחוּת הַצְּבָאִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּשְּׁטָחִים מֵאָז 1967''. שֶׁקֶר וְכָזָב: הָאִרְגּוּן לְשִׁחְרוּר פָלַשְׁתִין הוּקַם בְּאֶמְצַע 1964, וְהַפִּגּוּעַ הָרִאשׁוֹן הָיָה נִסְיוֹן חַבָּלָה בַּמּוֹבִיל הָאַרְצִי, בָּאֶחָד בְּיָנוּאָר 1965. שְׁנָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי שֶׁדָּרְכָה כַּף רֶגֶל וְלוּ שֶׁל חַיָּל יִשְׂרְאֵלִי אֶחָד בִּיהוּדָה שׁוֹמְרוֹן וְעַזָּה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| את יוסוף ואת גדעון לוי ואת ספירו ואת גולדס |
|||
|
|||
טון. העובדות אף פעם לא בילבלו אותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גולדס? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| גולדס? |
|||
|
|||
טון. לא נכנס לכותרת אז המשכתי בהודעה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להסטרי |
|||
|
|||
אתה רק מאשר את דברי. הקטע הרלוונטי בוויקיפדיה: ''אחרי תבוסת מדינות ערב במלחמת ששת הימים ב־1967, החלה לעלות קרנם של ארגוני ''ההתנגדות המזוינת'', ובראשם הפת''ח והחזית העממית לשחרור פלסטין. ביולי 1968 ארגונים אלה השיגו רוב במועצה הלאומית הפלסטינית, וב־3 בפברואר 1969 נבחר מנהיג תנועת פת''ח, יאסר ערפאת, ליו''ר הוועד הפועל של אש''ף, ובכך למנהיג הארגון.'' אני כאמור כתבתי שהטרור הפלסטיני הוא תוצאה ישירה של הנוכחות הצבאית של ישראל בשטחים, ולא שהארגון לשחרור פלסטין הוקם כתוצאה מתוצאות מלחמת ששת הימים. אש''ף אכן הוקם לפני המלחמה, אך הוא פעל במתכונת ה'טרוריסטית' שלו בעיקר אחרי 67 וכפי שניתן להבין מהציטוט שלמעלה, כתוצאה ישירה של הכיבוש הישראלי. ''אש''ף הוקם ב־2 ביוני 1964 ביוזמת מדינות ערב, שהעמידו בראשו את אחמד שוקיירי. המטרה הרשמית הייתה לרכז את הפעילות הפוליטית של הציבור הפלסטיני, ולרכז את המאבק במדינת ישראל. בפועל, קיוו מנהיגי מדינות ערב להשיג יתר שליטה בציבור הפלסטיני כדי למנוע מהם לערער את יציבות המשטרים במדינות ערב.'' ברור מהציטוט שהמטרה הרשמית של האירגון בין 1964 ל1967 היתה לרכז את הפעילות הפוליטית של הציבור הפלסטיני, כאשר למעשה ראו בכך מקימיו דרך יעילה להשיג שליטה בציבור זה למטרותיהם הפנימיות. גם ברור מהקטעים שציטטתי שלאחר 67, וביחוד לאחר ב-69 הבחרו של יאסר עראפת למנהיג האירגון, החלו הפעולות שאנו מכנים כיום 'הטרור הפלסטיני'. הפעילות של הטרור החדש הזה קיבלה את צביונה משיתוף הפעולה של אש''ף בהנהגתו של עראפת עם אירגונים מיליטנטיים במדינות אחרות. היה זה לכל הדעות סוג חדש של טרור שלא היה מוכר עד אז בישראל - ראה התדהמה שאחזה בכל למראה הטבח שעשה אוקאמוטו בבית הנתיבות בלוד. ההתחכמויות האלה שלך מיותרות, כי הן אינן ענייניות, ואינן תורמות להבנת הנושא. לבוא ולטעון היום שהטרור הפלסטיני אינו תוצאה של הכיבוש הישראלי זו שטות עבור כל מי שעבר את התקופה בישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להסטרי |
|||
|
|||
]...[לְאַחַר 67, וּבְיִחוּד לְאַחַר 69]...[ הֵחֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת שֶׁאָנוּ מְכַנִּים כַּיּוֹם 'הַטֶּרוֹר הַפָלַסְטִינִי'. גַּם שֶׁקֶר שֶׁחוֹזְרִים עָלָיו מֵאָה פְּעָמִים הוּא עֲדַיִן שֶׁקֶר. נוֹתְרוּ עוֹד 98 פְּעָמִים. ''מֵהַ-3 בְּיָנוּאָר 1965 וְעַד 15 בְּמַאי 1967 בִּצְּעוּ אִרְגּוּנֵי הַמְּחַבְּלִים 97 חַבָּלוֹת וְנִסְיוֹנוֹת חַבָּלָה. בִּפְעֻלּוֹת אֵלּוּ נֶהֶרְגוּ בַּתְּקוּפָה זוֹ 11 אֲנָשִׁים וְנִפְצְעוּ 62 אִישׁ. 99% מֵהַמַּטָּרוֹת שֶׁבָּחֲרוּ הַמְּחַבְּלִים הָיוּ אֶזְרָחִיּוֹת.'' לֶקְסִיקוֹן לְבִטְחוֹן יִשְׂרָאֵל, 1976, מֵאֵת זְאֵב שִׁיף וְאֵיתָן הַבֶּר, תַּחַת הָעֵרֶךְ ''פְּעִילוּת חַבְּלָנִית עוֹיֶנֶת (פח''ע)'', עמ' 430. 97 הַפְּעֻלּוֹת שֶׁבֻּצְּעוּ לִפְנֵי מִלְחֶמֶת שֶׁשֶׁת הַיָּמִים אֵינָן מַה שֶׁאָנוּ מְכַנִּים 'טֶרוֹר פָלַסְטִינִי', אֶלָּא 'פְּעִילוּת צוֹפִים פָלַשְׂתִּינִית', אוֹ אוּלַי 'טֶרוֹר חַיְזָרִי'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להסטרי |
|||
|
|||
אתה צודק שאכן היו פעולות טרור פלסטיני לפני '67. אך נראה לפי מקורות שונים שהיו אלה התוצאות של מלחמת ששת הימים שהביאו להפיכתו של אש''ף לאירגון שהמנדט שלו מאבק מזוין בישראל. נתקלתי למשל בעבודה שנעשתה בנושא באוניברסיטת בן-גוריון, ופותחת במלים, ''בעבודה זו אבקש להתמקד בארגון אש''ף החל מהיותו ארגון פוליטי-פלסטיני, דרך השלב שבו הפך לארגון-גג לארגוני טרור פלסטינים רבים (בשנת 1968).'' אני מחזיק עדיין בדיעה שבתודעה של הפלסטינים והישראלים הפעולות הצבאיות שמדינות ערב והאירגונים הפלסטינים (שנוצרו על ידי מדינות ערב בתחילת שנות הששים כדי לאפשר להם שליטה בציבור הפלסטיני) יזמו עוד לפני '67 נעשו בהקשר של המלחמה שאכן פרצה ב-'67 ולא כחלק ממאבק לסיום הכיבוש הישראלי כפי שההתנגדות המזוינת של אש''ף אכן היתה אחרי '67. הסיבה שהאופן שבו הצגת את הדברים מפריע לי היא שיש נטיה בקרב אלה המנסים לטשטש את המשמעות של הכיבוש הישראלי של השטחים, לטשטש את המפנה החריף שחל גם במגמות הפוליטיות ערכיות בתוך ישראל לאחר יוני '67. העמדה הלאומנית הטוענת שהכיבוש הוא רק כינוי אומלל, ושהמאבק על ארץ ישראל החל ב-48 ועוד לפני כן, מטשטשת את ההבדל בין לפני 67 לאחרי 67 על מנת להציג גם את המאבק כיום כמאבק הישרדותי - מאבק לקיומה של ישראל. ואותה טענה מושמעת כמובן גם אצל הקיצונים הפלסטינים הטוענים שהמאבק הוא על חיסול הציונות וחיסול הנוכחות היהודית בארץ ישראל - גם הם מעדיפים שלא לעשות את ההבחנה בין 'לפני 67' ו'אחרי 67'. אך ההבחנה הזאת חשובה כדי להבין את התהליך שאכן הביא להסכם אוסלו, ולהסכמי השלום של ישראל עם מצרים וירדן. בנקודה מסוימת בזמן ההסטורי הכירו שלושה גורמים ערביים ופלסטיניים שאכן יש מקום להכיר בגבולות הפסקת האש (הקו הירוק) כגבול הסופי בין ישראל לעמים האחרים במזרח התיכון (המצרי, הירדני, והפלסטיני). וה'קו הירוק' הוא כאמור הקו המציין באופן מוחשי ביותר את ה'לפני 67' ואת מה שלאחריו. הנסיון להעמיד את הפיגועים שנעשו בידי גורמים פלסטיניים לפני ששת הימים בשורה אחת עם הפעולות של אש''ף שמזוהות על ידינו עם ההתנגדות פלסטינית לכיבוש הישראלי, הולך למעשה נגד העובדות ההסטוריות. הכחש הזה תורם רק לבלבול המונחים, היות והוא מעקר את הסכסוך במתכונת שהוא קיבל לאחר ששת הימים מכל המניעים האמיתיים שלו, בין בישראל ובין בקרב הפלסטינים או הערבים במדינות השכנות. הסמל הכי בולט עד היום ליכולת של הצדדים בסכסוך להפגש ב'אמצע' הוא עדיין קו הפסקת האש - הקו הירוק - כי עליו כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו בזמן זה או אחר. ישראל כמובן היא זו הפועלת לשינוי או לטשטוש המונח הקו הירוק עד כדי העלמתו על ידי סיפוח זוחל. ומדיניות זו מוצאת את ביטויה גם בדברים של פרלמן, אם גם באופן עקיף. לפי יומן האירועים שלו, מלחמת ששת הימים היתה רק עוד מלחמה בין ערבים ליהודים. אך אין זה תואם את המציאות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי