פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ספרד 1492 , פולין 1945
סתם אחד (יום שישי, 28/08/2009 שעה 6:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי בזכות אובמה נתפכח?

ייתכן שעדיף לסכן את היחסים עם ארה''ב, כדי להבטיח שלא נהפוך לקורבן שרק אחרי שחיטתו העולם יתעורר לטפל באיראן

כהיסטוריונית, צורם בעיניי שיכתוב ההיסטוריה, פעוט ככל שיהיה. לכן הייתי נבוכה מדבריו של ברק אובמה בקהיר על תרומת המוסלמים לתרבות של ארצות הברית. הוא לא ציין שעיקר תרומתם היתה במעורבות הגדולה של סוחרים ערבים בסחר העבדים השחורים, שנחטפו באפריקה ונמכרו כחיות בשווקים של אמריקה. גם דבריו על שוויון הגזעים בארצות האיסלם תמוהים, שהרי בסעודיה חביבתו בוטלה העבדות רק ב-‏1962, ועד היום מכונים שם שחורי העור בכינוי ''עבּד'' ונחשבים נחותים לעומת הבדואים טהורי הדם.

אם ברק אובמה היה אומר את הדברים שאמר בקהיר בזמן מערכת הבחירות, אפשר שיהודים רבים היו מסירים את תמיכתם בו. בנאומו היה אפוא טעם של הונאה קטנה.

נעים להאזין לנאום בנוי לתפארה, הנישא מפיו של גבר כריזמטי ונאה. רק כאשר התעוררתי מהקסם, הבנתי שכבר שמעתי נאום דומה: חזון המזרח התיכון החדש, שנולד באוסלו ונרצח על ידי פלסטינים בגל של אלימות נוראה, קם לתחייה בקהיר בעוצמה כפולה ומכופלת. במקום שמעון פרס, נושא את הבשורה איש צעיר, רענן וכובש. וכמו באוסלו, תוכניתו המעשית משולבת ברעיונות אוטופיים מפתים אך הזויים, שדומים להם כבר התנפצו לנהרות של דם.

נביאי שקר הם תמיד אנשים רהוטים, שבכוח קסמם האישי משווקים להמונים הזיות וחלומות. שאיפתו של נשיא ארצות הברית להשכין שלום בין האימא הלבנה הנוצרייה (ארצות הברית) לבין האבא השחור והמוסלמי (מדינות ערב) היא שאיפה אוטופית ולא תוכנית ריאלית. הדוגמה שהביא מן האיסלם האינדונזי, המתון והסובלני, אינה הכלל אלא היוצא מן הכלל. ואילו במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי שולט איסלאם פונדמנטליסטי: בסעודיה שולטים ה''ווהאבים'', זרם מוסלמי רדיקלי, שאינו נופל בקנאותו מהשיעים של איראן, האחים המוסלמים במצרים או כוהני הדת בנג'ף וכרבלה שבעיראק. הסיכוי שהמוסלמים הפנאטיים יחדלו לתעב את המערב או יכירו בזכות קיומה של ישראל גבוה כמו הסיכוי שיניחו לבנותיהם להסיר את הרעלה, להתחתן ולהתגרש על פי רצונן או לרכוש השכלה ועצמאות.

דבר אחד עלה בבהירות מן הנאום: כרגע ישראל נותרה לבדה מול איראן. לפני הנאום, טענו פרשנים כי התקרבותו של ברק אובמה למדינות ערב נועדה לבנות קואליציה ערבית ולבודד את איראן. אחרי הנאום, התברר שתקוותם התבדתה: למרות הפצרותיו של נשיא מצרים – נשיא ארצות הברית רמז בקהיר כי אינו מתכוון לנקוט לפי שעה ביד חזקה נגד איראן. יתר על כן, הוא אף תומך בכך שאיראן המסכנה, שאין בה מרבצי נפט מהגדולים בעולם, תוכל להשתמש באנרגיה גרעינית למטרות שלום... מנאומו זועקת הכתובת:

הגרעין האיראני הוא הבעיה של מדינת היהודים.

אמנם, גם מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ מאויימות מהפוטנציאל הגרעיני של איראן. אף הן מבינות את המשמעות הקטסטרופאלית של מפלצת, האוחזת בידה כלי משחית גרעיניים. אבל טווח האפשרויות העומד לרשותן גדול מזה של ישראל. למדינות ערב יש היום ידיד נאמן בבית הלבן, ומתגנב החשש שהן מקוות להשיג בעזרתו שתי ציפורים במכה אחת – לחסל את תוכנית הגרעין של איראן, ובו בזמן להיפטר מישראל שנואת נפשם.

ובכל הנוגע לישראל, בדיעבד אפשר רק להצטער על כי שנותיו של ג'ורג' בוש בבית הלבן בוזבזו לשווא: מימשל בוש יצר חלון ההזדמנויות לתקוף את איראן ולהשמיד, ולו מקצת ממתקני הגרעין שלה, מתוך הסכמה שבשתיקה של ארצות הברית. במקום זה, הסתבכו אהוד אולמרט וציפי לבני בהבטחות חסרות אחריות לאמריקנים, ובמכות קטנות בזנבו של הנחש במקום להלום בראשו. והיום, כשבארצות הברית מכהן נשיא פרו-איסלמי, איבדנו לשנים הקרובות את התמיכה שהיתה מאפשרת לנו להלום באיראנים ולהסיר את האיום הממשי על קיומה של ישראל.

לפיכך, לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו מאזין לברק שלנו ולברק שלהם, חשוב שיקרא את ספרו המעמיק של ההיסטוריון בן-ציון נתניהו על גירוש יהודי ספרד ב-‏1492. נתניהו מתאר כיצד מנהיגי היהודים לא קראו את הכתובת על הקיר ולא הבינו, שפרעות מקומיות ביהודים לא יוליכו ל''פשרה היסטורית'' אלא לשמד ולחורבן. מאות שנים אחרי חורבן קהילות ספרד, חזרו מנהיגי היהודים בגרמניה ובפולין על הטעות. גם הם לא הבינו עד כמה הנאצים רציניים בתוכניתם להשמיד את העם היהודי, ולא הכינו תוכנית למילוט צאן מרעיתם.

על ישראל מרחפת היום סכנה קיומית. ייתכן שכל ויתור היום הוא הכנה לדרישה הבאה. אחרי המאחזים וההתנחלויות תבוא ירושלים ו''שיבת'' הפליטים ונסיגה מרמת הגולן, וכל ארסנל הפתרונות הצודקים של סעודיה ושותפותיה, שהאיש בבית הלבן מאמץ אל ליבו.

הנאום בקהיר יכול להיות רגע ההתפכחות. לאורו, יש לשקול את האפשרות שעדיף לסכן את ''היחסים המיוחדים'' עם ברק אובמה ולהדוף את הלחץ האמריקני כבר בראשיתו; להקריב את הרגע כדי לזכות בעתיד; להסתכן היום, כדי להבטיח שמדינת ישראל לא תהיה הקורבן שרק אחרי שחיטתו יתעורר ברק אובמה לטפל באיראן.
_new_ הוספת תגובה



ספרד 1492 , פולין 1945
ע.צופיה (יום שישי, 28/08/2009 שעה 6:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת הרבה ולא אמרת כלום.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי