  
  
  
|
 |
|
||
  דרך המעשה הקצר: הכיסניות; בקונגו - מי צריך בורדל? |
|||
|
|||
לשם איזון על ההפלגה על דרך ההפלגה בדרך הקקא (הגדרת יורם המזרחי) לא אתור את דרך הזן או הטאו, אלא אספר אודות אוכל - קוסקוס במקרה זה, ואודות סקס וקקאו בקינשאסה. ומעשים שהיו כך היו: כיסניות למעדניה הגרוזינית בה דודתי נהגה לאכול בשלהי שנות ה- 70 נכנסו פעם שני שינקינאים. - מהכיסניות האלה שאת אוכלת, גיברת, אפשר לקבל חררא. - ומהקוסקוס של שינקין אפשר לקבל אירוע מוחי - איך את יודעת שאנחנו משיינקין? - כתוב על העטיפה: האחים מופץ - קוסקוס, גיובץ וגולש, שינקין 14. יש המעידים שבעקבות המפגש הטראומתי, עברו הללו לשינקן בחולון, לאחר תחילת העליה הרוסית. בקונגו מי צריך בורדל? רציתי לספר לכם משהו על זכרונותי עם הסבתא ניקול בקונגו הבלגית של סוף שנות ה- 50, והפונדו/י עם שמאלץ הנימוח שהיתה מכינה. אך חבר טוב שלי הוציא תואר בהנדסת מים באוניברסיטת ''פטריק לומומבה'' במוסקבה ועובד כיום במנהל הכינרת, ולכן אחשה. ממחשבה שנייה ומתשוקה ראשונית, בכל זאת, אספר את השתלשלות הדברים המסעירה אותי ברגעי מוסיקת ג'ז או רגיי של בין ערביים או שעות אשמורת אחרונות עד ימינו אלה: בהזדמנות כלשהי פגשתי באיזה פקיד קולוניאלי דוחה בפרצופו התאוותן ובמשמניו הלבנים, שהשמש האפריקנית רק האדימה אותם עד לזרה. הוא סיפר לי שעזב את בריסל בגלל שהבחורות שם נטשוהו לנפשו. תאר לך, נהג לאמר, פה מספיקה תנועת אצבע צרידה ומייד הן מתפשטות ומתמסרות לי. משוגעות על לבנים. ''בקונגו מי צריך בורדל?''. היה המוטו שלו. ''באירופה מביא אבאה'לה את בנו לדפיקה הראשונה לבורדל. רק שכאן, מי צריך בורדל?'' כשסבתא ניקול עזבה עם משאית עמוסה בשקי קקאו לקינשאסה, חשבתי על דבריו. שכבתי במיטתי, העטופה בכילה נגד יתושים, והעמדתי פנים כמעיין בספר ילדים, כאשר ניף, אחת מהן, צעירה ובעלת חזה גאה פסעה פנימה לאחר ה- Niff, viens-toi הצרוד-קמעה שלי. רגע, אמרתי שאחשה (מנהל הכינרת וכל זה). קישורים: כיסניות: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=820&rep=49643&... קקאו בקינשאסה: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=820&rep=49710&... | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי