  
  
  
|
 |
|
||
  ה''שאננות לציון'' היא שורש הרע לפי יוסף אורן |
|||
|
|||
ולכן הבומרנג שאתה מנסה להשחיל כנגדו אינו תופס לגביו. כי אם אתה יורה את הבומרנג הוא בסוף חוזר אליך ולא פוגע ביוסף אורן. השאננות לציון'' היא תופעה שאותה מגדיר אורן לפי דרכו ולפיא בקיאותו בעולם הספרות וניכר שהוא בקיא. זכותו לנתח תופעות שעולם הספרות לפי הפריזמה הפוליטית והעמדות של הכותבים לפי יחסם לארץ ישראל ולציונות. יש לו דיעה בעניין ולאחרים דיעה משל עצמם. בחלק מדבריו דיעוליו של מר אורן חופפות לדיעותיהם של רבים אחרים, ולו רק מפני שכל אחד משקיף על העולם מהזוית הפרטית שלו. בנוסף, צריך לזכור שמר אורן בקיא בסוגיות הספרות העברית יותר מכולנו, למרות שנושא הפוליטיקה של הסופרים די ידועה ומוכרת לרובנו. בכל זאת, ניכר שמר אורן מחדש בכמה תחומים בפרשנותו הייחודית. אין חובה שתסכים לדבריו, אבל למה שלא תעלה שאלות קונקרטיות תוך התמודדות ישירה עם טענותיו ולא זריקת אשמות כוללניות לאויר הפורום כדרכו של מר סיון? צריך לזכור שאומנם סופרים הם כאחד האדם או כאחד האזרח, אבל גם אין בקיאותם בסוגיית הסכסוך טובה הרי שדעתם מתעצמת בשל המשקל הספרותי מקצועי שלהם. לכן ישנה חשיבות שנכיר את הזרמים הפוליטיים השונים הקיימים אצל הסופרים ויתר האומנים. אני מפרש את ''צחותו של דיגלנו'' כפגיעה בערכי הציונות וכהפניית עורף לה על ידי הרבה מן הסופרים השמאלנים. פתאום ישראל אינה בית של העם היהודים, כי אפשר לגור גם בחו''ל כאחד האדם (נדמה לי שגם עמוס עוז העלה בעבר אופציה כזאת ושלל אותה רק ממיניעים אישיים). אובדן האמון בצדקת הציונות ובעמידה של ישראל מול מתקפות ברבריות של אוייביה היא מעין הכתמת הדגל, פגיעה בצדק ובמוסר הסובייקטיביים שלנו. אמירה שבית לחם אינה ארץ ישראל, ושראוי שנשב בתל אביב-יפו כי היא ישראל 'האמיתית' מעלה שאלות של אובדן זהות אצל השמאל ותקיעת סכין בגב הציונות והציונים שיושבים בתל אביב וביפו הכבושה. ביטויים לכך כבר הופיעו ב''חרבת חיזעה'', סיפור שאינו נשען על אירוע קונקרטי אמיתי, אלא סיפורים מהיד לאוזן, כמו ש'שוברים שתיקה' מנסים להכפיש את צה''ל בימים אלה. אינני מבין מה כל כך חשוב לדבר ''מהיכן מתחילים זכויות הערבים'' האם מכיבושי המאה ה-7 או מכיבושי סוף המאה ה-11? מה זה חשוב? האם כיבוש ערבי מלפני מאות שנים מכשיר את שליטתם על הארץ ואילו כיבוש יהודי מלפני 40 שנה לא? ומי אמר שערבים כבשו? אולי נכון יותר לומר מוסלמים? כי צלאח א-דין הכובש הגדול לא היה ערבי אלא כורדי והיום הוא היה נלחם באחריו המוסלמים על זהותו. ערבים בעקרון כמעט ולא שלטו בארץ אלא רק המוסלמים - הממלוכים, העות'מנים במאות שאנחנו מדברים עליהם. לכן אין משמעות אמיתית לאורכו של הכיבוש המוסלמי. ישנה משמעות רק להיסטוריה היהודית בארץ ישראל לכל הדורות. כי כיבוש זר אינו העברת בעלות על נכס של עם. לפחות כשזה מדובר בעם שלי. זכותו המלאה של אורן להביע את השקפת עולמו הפוליטית, גם תוך הצגת העניין הקשור בעיסוקו, שזה דווקא עניין התומך באמינות הערותיו. בכל מקרה זכותו של מר אורן גדולה לפחות כזכותו של דוד סיון לפרש פרשנות דידקטית מרחיבה ומסולפת לתמונה ההיסטורית של המאבק הערבי - יהודי בארץ ישראל, למרות שגם מר סיון אינו היסטוריון (והוא גם הודה בכך). עד הגנה | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ה''שאננות לציון'' היא שורש הרע לפי יוסף אורן |
|||
|
|||
מר סיון אינו זקוק לדובר ואני איני שופרו של אף אחד. עם ברצונך להתווכח עם מר סיון תעשה זאת בנפרד. אין לי ויכוח עם ההגדרה של מר אורן לגבי ''השאננים לציון''.זו דעתו על סופרים מסוימים. מר אורן מתרעם על כך שכסופרים הם מנצלים את המוניטין האישי שלהם להשפעה פוליטית. מר אורן ,כמותם, מנצל את המוניטין האישי שלו להשפעה פוליטית, אז על מה הוא מבקר את ה''שאננים לציון''? במאמרו השלישי העלה מר אורן טענות שבלשון עדינה אכנה אותן ילדותיות. ''צחות הדגל'', ''דגל החרות הלאומית'', איזה סיסמאות בומבסטיות שאינן אומרות דבר, אלא אם מר אורן יואיל להסבירן לנו. את נושא ''זכויות הערבים'' העלה מר אורן ולא אני, אני ציינתי שזה לא מדויק היסטורית וחסר כל משמעות מדינית. שמונה מאות שנה? שלושת אלפים שנה? חוץ ממיעוט יהודי קטן מי בכלל סופר זאת? הזכות המדינית הרלוונטית היחידה לתקופתנו היא הצהרת בלפור, כל היתר זה נושא לארכיאולוגיה ולא למדינאות. זכותו המלאה של אורן להציג עמדתו, הרי ציינתי זאת,אך אם הוא אינו פוליטיקאי הרי עליו לנתק זאת מעיסוקו שאינו תורם כלל לידע פוליטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ה''שאננות לציון'' הוא שורש הבעיה של אורן! |
|||
|
|||
א. אורן זכאי, רשאי ובעל כל הזכויות להחזיק באיזה עמדה שהוא רוצה. ב. הבעיה שלו שהוא מנסה להדביק לקבוצת אנשים כתב אשמה, חמור לדעתו, המבוסס על הנחות מופרכות ללא בסיס מבחינת העובדות ההיסטוריות או ללא כל ראיות. ג. הוא מופיע כמומחה בתחומי הספרות כדי להציג עמדה פוליטית מה שהוא מגנה אצל אחרים. הוא משתמש במוניטין המקצועי להבעת דעה פוליטית בעוד שהוא מגנה זאת אצל אתרים. ד. לטעון שאני מפרש את העובדות ההיסטוריות בצורה מסולפת ''בכוונה'' הוא שקר נבזי. ע''פ אריה פרלמן העמדה שאני מציג היא עמדתם של רוב המזרחנים באקדמיה הישראלית (תגובה 136265). ה. בניגוד לאורן אינני משתמש במוניטין המקצועי כאשר אני מביע דעה בתחומים אחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ה''שאננות לציון'' הוא שורש הבעיה של אורן! |
|||
|
|||
ביקורת ספרותית השואבת מדיעותיו הפוליטיות של המבקר היא רעה חולה - אלא אם כן היא מוצעת לקורא כמאמר פוליטי העוסק במקרה בספרות (ובמקרה זה, רצוי שיופיע גילוי נאות בתחילת המאמר). רוב המבקרים באתר זה מודעים לביקורת הסיפרותית כביכול שהייתה מקובלת במשטרים טוטליטרים מסויימים, ושלא הוסיפו כבוד לא לביקורת ולא למבקר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ה''שאננות לציון'' הוא שורש הבעיה של אורן! |
|||
|
|||
כן,שמענו על מפא''י ההיסטורית...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ה''שאננות לציון'' הוא שורש הבעיה של אורן! |
|||
|
|||
התכוונתי לגרמניה ובריה''מ, אך הברקתך מקובלת עלי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי