|
אתונו של בלעם והחמור המצרי המודרני | |||
|
|||
לעניות דעתי, יש לראות האתון הדוברת של בלעם על אותה הסקאלה של החמור של הסופר המצרי תאופיק אל-חכים. אינני מוציא מכלל האפשרות, שהסופר המצרי לקח את הרעיון מאת הסופר המקראי. כידוע שבמצרים של נאצר (לא שזה עכשו שונה) אסור היה למתוח בקורת על המשטר. הסופר המצרי החליט בכל זאת לא לשתוק. ואז הוא היה כותב מערכונים, ספורים ומחזות, שהחמור כיכב בתפקיד המבקר. הוא פשוא שם את דברי הבקורת בפי החמור. וכאשר שאלו אותו מדוע הוא אומר כדברים האלה? הוא היה משיב: זה לא אני. זה החמור. | |||
_new_ |
אתונו של בלעם והחמור המצרי המודרני | |||
|
|||
המאמר נדרש כי יש פרשנים לא מעטים שלדעתם האתון דיברה א' בן עזרא | |||
_new_ |
אתונו של בלעם והחמור המצרי המודרני | |||
|
|||
האתון דברה ממש כמו שהעצמות היבשות של הנביא יחזקאל קמו לתחיה. הרי יש וויכוח על אמיתות הארועים בתנ''ך, בין אנשי דת המאמינים שכל מה שנאמר בספר הספרים קרה באמת, לבין הפילוסופים שטוענים שלרוב הספורים הם דברי חכמה שבאה ללמדנו. כמו למשל בספר איוב. הדתיים טוענים שכל האסונות שקרו לאיוב - היו ונבראו. ואילו הפילוסופים טוענים ש''איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה''. בסך הכל ספר איוב בא ללמדנו, שכאשר צרה מתרגשת ובאה על האדם, שישווה את עצמו לאיוב, ואז לפתע צרתו מתגמדת. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |