|
המציאות המוגבלת בשטח | |||
|
|||
בתשובה לגלעד דנבום גלעד שלום, בוודאי שמת לב לתגובות השונות כלפי מאמר זה. ברשותי אף תגובות נוספות בדואלי הפרטי. אני משער שגם הבחנת כי היו גם תגובות מסוג אחר, עליהם אני מתכוון להרחיב הדיבור. הדבר המעניין שבו אני נתקל פעם אחר פעם, הוא ההתנגדות הגדולה שתוכנית זו מעוררת בימין ובשמאל הישראלי כאחד, אשר אינם רוצים - ואולי אף מעדיפים - שלא לקרוא לילד בשמו. אכן, אלה פני ההיפרדות והנסיגה החד צדדית, וזהו המחיר המלא עבור עשרות שנות כיבוש, נעדרות כל מחשבה נוספת לעתיד. זהו גם המקום הנכון לשוחח על בעיות שונות אלו. זהו פורום שקט וצדדי, אשר בו יש זמן להתבוננות, קריאה ומחשבה. אין לי כל ספק כי אם מאמר זה היה מופיע באתר האייל הקורא, היה כנראה זוכה לעשרות תגובות שונות, אשר היו מחייבות תגובות שונות נוספות - ומהירות. זהו אינו נושא לדיון מהיר, מה גם שנושא זה הינו בהחלט זניח, בהתחשב במציאות העניינים הנוכחית, למן אירועי 911. אשמח לקבל מאמר מפורט פרי עטך בנושא, מעין מאמר בחזקת 'דוקטרינת דנבום'. אין לי כל ספק שמאמר מסוג זה יהיה חשוב עבור היסטוריוני העתיד, בבואם לנתח מגמות בדלנות והשתלבות בחברה הישראלית בשנת 2002. שלך אלכס | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |