  
  
  
|
 |
|
||
  מיכאל שרון: על רוח ההתנגדות לדיכוי ולאי-צדק בוטה |
|||
|
|||
ההתנגדות מול זהות דו-קוטבית התנגדות מול זהות דו-קוטבית תשובה למאמר מיה ולנשיין, מה בין ''שמאלנות ספה'' ל''שמאלנות במעצר''? ההתנגדות אינה זקוקה להצרת גבולות הזהות. עיקרה של פעולת ההתנגדות הוא 1) הבחירה החופשית והמתמדת בכל רגע, מאות בחירות כאלה. 2) מגוון דרכי ההתנגדות - שיש בהם משהו מהגרילה, מהחמקמקות מסימון, משהו מהמחשך, מהבריחה מאורה המבהיק של מנורת החוקר, מהפיכתך לנייח, מאותר, מסומן, ולכן גם ניתן לביות. לוחם גרילה, מהרגע שייתפס, מנסים לעיתים קרובות לביית אותו: קורסים לעיברית והיסטוריה, חומר מהאוניברסיטה הפתוחה, הרצאות, טלויזיה, טלפון סלולרי (כן או לא) כל אותו משחק דק של הטבות ומניעתן, מקל וגזר וביות שהם מאמציה של הבורגנות ומאמצי הסדר הקיים לביית ולהגביל את ריבוי הצורות של החמקמקות וריבוי הפנים של לוחם ההתנגדות. זוכר אני היטב אותם סרטים אמריקנים של שלהי שנות ה-60 בהם רגע המפתח הוא הרגע בו המשמר הלאומי פותח באלימות, לעיתים אש חיה כלפי המפגינים, תוך מעצרים. מרגע זה הגדרתך העצמית הופכת לכאורה נחושה, עברת את טקס האינישיאציה, אתה נישבע לכאורה למהפכה. אך מרגע זה חל גם תהליך דיאלקטי בו אתה , דווקא נוכח ההקצנה, מתרפק בדרכים רבות על חזרה לקיום הבורגני הנינוח. הדבר הוליד את דור היאפים, בורגנות במיטבה. נקודת האל חזור לכאורה יצרה גם ברגע הקיטוב גם את נוכחות הקוטב הנגדי בציר, כזהות לא מורחבת, לא היברידית, לא מוקצנת, אלא זהות בי-פולרית. לא, ההתנגדות אינה הצרת זהות, היא מגדירה עצמה מחדש בכל רגע, היא בחירה חופשית, היא חמקמקות, בדומה ללוחם טאה קוון דו מיומן, היא התקלות ועימות והתנסות מתמדת בסנקציות של הסדר הקיים, החל מפרע בירוקרטי וכלה בהדרות, הצרה, מצד אלה שמכרו נישמתם לו. היא בצד האפל של הירח, והיא חותרת להביא אליו אור. פיתוח תודעת התנגדות וגרילה של יום יום קשב מורחב וגרילת היום יום כרגע כשאתה לאחר ארוחה שמנה או חופן גויאבות שחמדת, מרגיש רופס ושבע, חשוב איזו הרגשה מאוסה הדבר עשוי להיות. טוב להיות קצת רעב כשאתה רוכב על אופי המרוץ שלך ובוחן את סביבתך בפריסה ויזואלית פנורמית, תוך משחק בתפקיד איש המחתרת האסקטי (סגפן). שם לב לדמויות מסויימות בפארקים הומים, תוך מיקומם ביחס לנקודת ציון בשטח כמו עמוד גבוה. משער שאיש מסויים, שלפתע בידו ארנק נשי, יכול היה להשאיל זאת תוך שנייה תמורת 50 ש''ח מאשה פיליפינית ענייה בשטח, על מנת להראות כאיש משפחה ולא כסוכן ביון. להניח באופן טנטטיבי (היפוטזה לבחון אותה בהמשך) שאיש שהולך לכוון X, במודגש, יכול בשנייה לשנות כוון ליעדו, ועוד רבות. זהו משחק שטח שאין כמוהו מרחיב תודעת ההתנגדות וקשב מועצם למרחב החי והניפרש ומשתנה באופן מתמיד ולעיתים עוין. למשל, הרכן ראשך, כביכול מהורהר וזחוח, תוך קשב כלפי מטה, דבר מספיק לאתר התקדמות לעברך מצד מישהו, על פי נעליו וקרסוליו, בלי ליצור קשר עין ולגלות עניין. חשוב גם לדעת להפיק תועלות קטנות וסיוע בלי משים מאנשים בשטח, לאחר מבט קצר ומזהה. לפסוע לאט, לעיתים, ובחדות לשנות מהירות, להפוך לבלתי נראה בהמון תוך שנייה, לחשב בשנייה במבט חטוף קדימה מסלולים אלטרנטיביים, לזהות מתי אדם מוצק מנסה ליצור מגע גוף חוסם איתך בחלל סגור כגון ליד דוכן, ולחמוק בזריזות, לשמור על טווח קשב פתוח. והעיקר, להזהר מהתשה כעבור שעתיים, שכן דווקא אז כשאתה מותש, מזומנים הדברים הגרועים ביותר. תרחישים חילופיים למקטעים בחייכם ישבתי פעם בקפה בנתנייה, על שפת הים בלילה, בקיץ 1988, עם בחורה מדאבלין, אדומת שיער ונמשים, תמירה, פנים אמיצות, בשם רוז מאקמורוו. לקחתי בשלב מסויים מפיות נייר שנחו במשולש אלומיניום על שולחננו, והתחלתי לשרבט בזו אחר זו דמויות אנשים שישבו סביבנו. מה זה? שאלה. השבתי, אלה תרחישים אפשריים בחייך, ואם תרצי, החל משנייה זו, אם תרצי לחרוג מהאינרצייה (ההתמדה) בחייך. כל מה שעלייך לעשות הוא לגייס ברגע זה אנרגייה ורעננות, ולגשת כמה מטר לאיש שדיוקנו כאן. וכאן הצמדתי תאור דימיוני מסתבר לאנשים הללו, לרקעם, מעשיהם, גישותיהם - הבודהה תמיד מצוי בפרטים הקטנים, נסו אתם, משחק זה של מה שמכונה בלוגיקה מודלית מתקדמת - העלאת עולמות אפשריים (מציגי הלוגיקה המתימטית הזאת בשנות ה-60 - סול קריפקה מארה''ב, יאאקו הינטיקה מפינלנד). ואחר תארתי לה את תרחיש התפתחות חייה איתם, ומה תוכל היא לתרום להוציאם מנתיבי האינרצייה בהם חייהם שלהם מתנהלים. היא היתה בחורה קתולית כמובן, ובמשחק הזה יש במובלע מוטיב נוצרי-קתולי - נהיה זה לזו מקור זימון חסד, ולא נחפש את ישענו בנפשות מתות, אלא בחיים. זאת כשם שישוע בקומו מהמתים, לפי המסופר, ובפוגשו בלילה בדרך גלילית בתלמידיו האבלים, שלא היכירוהו, ושספרו לשאלתו, כי מורם ניצלב, ועוד נעלם מקברו, גער בהם קלות: מה אתם מחפשים את החיים בקרב המתים? הפעילו דימיונכם במשחקי תרחישי חיים משחררים אלה, זכרו כי ססמת הסטודנטים המורדים בסורבון, 68, היתה, הדימיון לשילטון. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי