  
  
  
|
 |
|
||
  נכון, לא ברור לך! |
|||
|
|||
אם אינך מקבל את התיזה הזאת תוכיח שכן ברור לך! אחרת אתה סתם ''... מתעקש לנקר ולחטט ולאלתר...'' | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נכון, לא ברור לך! |
|||
|
|||
בענין דויד סיוון אין לו שום תיזה חוץ מביטול האוטנטיות של התנ''ך. זו האמונה שלו ושל השמאל החילוני אצלנו. וזאת למרות שמאה וחמישים דורות של אבותיו חיו על התורה. הנצרות והאיסלם קבלו את כתבי הקודש כלשונם וללא עוררין. משה ואברהם הם נביאים גם באיסלם. אבל כל זה לא מקובל על השמאל החילוני שחלק גדול ממנו חסר אמונה לחלוטין בבריאה ובבורא. אבל הם לא חשים את עצמם גנבים בארץ ישראל - ראה מקרה קלאסי של יוסלה, בנוסף - הצבועים האלה מטיפים מוסר ל''מתנחבלים'' שבאו לארצם כדי לישבה. הם יעשו הכל כדי להרוס את ההתישבות הזאת כי זה לא מוצא חן בעיני האירופאים ובעיני אדוניהם הערבים שליטי הנפט. כמה לא עקרונית וכמה לא מוסרית הגישה הזאת - כל אחד יכול להעריך אם רק ישאל את עצמו ואת חבריו בקול רם את שתי השאלות הבהירות והפשוטות למדי: האם אירופה הסהרורית, כולל אמריקה ואנשי השמאל שלנו היו תומכים בערבים אם לא היה להם נפט, אלא רק לנו? אם במקום מדינות ערב - כמה שהן לא יהיו - היו מדינות של יהודים - האם היהודים היו מבעירים את העולם כמו שהערבים עושים זאת? ברגע שנותנים תשובות אמת לשתי השאלות - מבינים שכל הפוזה הזאת של השמאל החילוני וחלקו האתאיסטי (עם כל העולם המערבי) לא מתעסק עם מוסר, אלא עם חרא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התיזה היא שלא ברור לך מה כתבתי! |
|||
|
|||
עדין במקום לברר אתה מפיץ שטויות מופרכות. אז תמשיך להמציא תיזות מטופשות כדי שיהיה לך מה לנסות להפריך. גם הפשלת את מכנסיך וגם השווצת במערומיך. מציע לך להמשיך ולשעשע אותנו בשטויותיך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון, לא ברור לך! |
|||
|
|||
האיסלם לא קיבל את כתבי הקודש כלשונם וללא עוררין. להפך. הוא טוען שגם היהודים וגם הנוצרים עיוותו את תוכנו של התנ''ך ללא הכר (כך למשל בקוראן לוקח אברהם את ישמעאל לעקדה, ולא את יצחק). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון, לא ברור לך! |
|||
|
|||
המעבר המהיר כל כך אצל הישראלי הממוצע מדהירה בכביש הפתוח של החילוניות הנוחה כל כך לסמטה הצרה של 'אלוהים הבטיח את ארץ ישראל ליהודים', יכול לגרום גם לרכב הבטוח ביותר להתהפך. קשה להאשים אדם המבטא עצמו בדרך זו במודעות ובאחריות להתנהגות הפרועה בכבישים. מעיון במקראות שהיו נפוצות בבתי הספר של החינוך הממלכתי בישראל בשנות הארבעים החמישים והששים, אפשר ללמוד על המעבר הבלתי אפשרי בתוך מקראה (אנתולוגיה) אחת מהטקסט המקראי לטקסט החילוני, למאמר של א.ד. גורדון, ולשיר של ביאליק. המטרה אז היתה ליצור גשר בין המסורת היהודית לאתוס הישראלי בהיווצרותו - כיבוש העבודה והאדמה, וכינון המדינה החדשה ומוסדותיה. הרטוריקה של הפוליטקאים אז היתה מלאה בשיבוצי פסוקים וביטויים תנכיים, וסיפורי הגבורה של המכבים התחרו רק בעלילות הגבורה של טרזן. אך שיטה זו של עריכת טקסטים, והמערך החינוכי שהיא איפשרה יצרו מצב בלתי אפשרי - בלבול מערכות אם תרצו. והתוצר של החינוך לפי שיטה זו, דור ראשון ושני למדינה, עד היום אינם יודעים בבירור האם נועדו להשרף על קידוש השם, להרוג באוייבי ישראל ברומח ובקשת, או לממש את החזון הרדיקלי של טולסטוי. העיקר שכולנו 'ציפורה נחמדת מארצות הקור אל חלוני' - שבנו את שבות ישראל - למרות שרובנו ככולנו נולדנו בארץ. את הבלבול העצום הזה רק השנים החולפות יסדרו. הדור הזה, או הדורות האלה, נידונו, כפי שהיה דור המדבר, להמשיך ולהסתובב כמו פורפרה בעולם חצי מיתי חצי אזרחי עד יום מותם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי