  
  
  
|
 |
|
||
  שטויות, מצרים לא הציעה שום שלום לפני 1977 |
|||
|
|||
אז בדיוק שמקורותיך אינם אמינים. גולדה כמו שכתבתי עשתה כן מאמצי הידברות עם סאדאת, כמו שציינתי. נדמה לי שאפילו קרייסקי האוסטרי היה בין המכובדים שגיששו. לא רק צ'אוצ'סקו. וכמה בכירים אמריקאים. מצרים עמדה על נסיגה מלאה בתמורה לשקט, הפסקת אש ומעבר כוחות צבא מצריים ממזרח לתעלה. גולדה, דיין וגלילי הבינו גם הבינו את המצרים והמרחק לגבי ההסכמות היה ברור. מבחינת לוחות זמנים סאדאת החליט לצאת למלחמה הרבה לפני מועד בירור שליחויות יארינג ואחרים. מסתבר בדיעבר שרוב החלפת המסרים היה רק למרוח את הזמן ולא להגיע להסכמות. סאדאת לא רצה שלום וזה גם כתוב את גמאסי (גמאסי עצמו הכין את תוכניות המלחמה במשך שלוש שנים כראש אגף ההדרכה ואח''כ מינואר 1972 כראש אגף המבצעים במטה הכללי ולאחר כחודש מונה גם כסגן הרמטכ''ל - תפקידים בהם נשא גם במלחמת יום הכיפורים) והוא גם לא יכול היה לעשות שלום בהיותו נשיא חדש ולא מוערך (נאצר תמיד זילזל בו בפומבי ושם אותו כסגן שנים רבות כי כך הוא הבטיח שסגנו לא יפיל אותו).גם תמר גולן שהיתה המאהבת שלו שנים אחרי שפרש מרמטכלות אמרה משהו בעניין מעדות שמיעה אישית. ההבדל ביננו הוא לא כל כך בפרטים אלא בשימוש שאתה בהם. לאחר מותו של נאצר, מצרים החלה לתכנן את המערכה הבאה נגד ישראל בשיתוף פעולה הדוק עם סוריה ובסיוע צבאי מסיבי מברה''מ. לא היתה לסאדאת כוונת אמת לשלום עם ישראל. מכאן שכל הקונספציה שלך שגוייה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שטויות, מצרים לא הציעה שום שלום לפני 1977 |
|||
|
|||
האם אתה יכול להביא קישורים להנחותך או אתה רק מפטפט אותם? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי