  
  
  
|
 |
|
||
  החכמתי, דוד. ועוד סיפור |
|||
|
|||
סיפר לי מדריך תיירים אחד, על מקרה שבו שאלה אותו תיירת גויה מרוסיה כדלקמן: ''בעלי יהודי. האם זה מקנה לי זכות לקבלת אזרחות בישראל?'' אלא מאי? הנוסח שמסרתי היה מעובד. התיירת לא העזה לבטא את המונח הרוסי ליהודי, שהוא ''יבריי''(=עברי), מונח נורמטיבי ותמים לחלוטין, להבדיל מ''ז'יד'' שהוא שם גנאי (ונורמטיבי, אגב, בפולין...). היא עשתה מאמץ עצום על-מנת לציין שבעלה יהודי, מבלי לומר את המילה. מדריך התיירים הישראלי, שעלה מברית-המועצות לפני שנים רבות, היה משועשע-קמעא, כיוון שבעבורו אין למילה יהודי (ברוסית: יבריי) שום מטען שלילי. אך התיירת הגויה בעלת הנימוסים הטובים, פשוט לא רצתה לפגוע במדריך התיירים, על-ידי השמעת קללה כה גסה כגון... יבריי! אכן אתה צודק, שתופעת כיבוס המילים היא מוקדמת הרבה יותר מהזרם הפוסט-מודרניסטי, ודי בדוגמת ה''איזראליט'' להוכיח זאת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כללית הייתי אומר כי רק ליהודים מותר |
|||
|
|||
לספר בדיחות על יהודים... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למי שזוכר: על בדיחות |
|||
|
|||
יש לא מעט צדק בדבריך. אם תזכור את כל הבדיחות האתניות למיניהן, החל מעל המרוקאים עבור על עדות המזרח והמשך לפולנים, יסתבר לך שזוהי אחת הדרכים להגדיר את הזהות העצמית ע''י בדיחה על מי שהוא שונה ממך. (דרך אגב, זרם הבדיחות על הפולנים בארה''ב כבש את אופנת הפילים, בתקופה שזבגנייב בז'ז'ינסקי הפך לקובע מדיניות החוץ של ארה''ב). ההומור היהודי, למיטב ידיעתי, הוא היחידי הצוחק על עצמו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ועוד על בדיחות |
|||
|
|||
א) לאו דווקא, ההומור הקאתולי וההומור הכושי האמריקאי צוחקים על עצמם. ב) יהודי רואה ברכבת התחתית בניו יורק כושי חובש כיפה המעיין בעתון יידיש . הוא מביט בו שעה ארוכה, לבסוף אינו יכול להתאפק, ניגש אליו ושואל אותו: ''סלח לי, הייתי ממש מוכרח לשאול אותך משהו: להיות כושי - זה לא מספיק?!'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדורון, תודה שהחזרת את הפרופורציה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד: העונג כולו שלי;והנה דוגמית של הומור קאתולי |
|||
|
|||
בעיירה רב-עדתית קטנה ושמרנית, אי שם באירופה, נבנה, מעשה שטן, בית הזונות העירוני בדיוק מול מנזר הנשים הקאתולי. נזירה חדשה וצעירה עומדת ליד החלון וצופה בעניין מהול בחשש בבניין שממול. לפתע היא נחרדת עד עומק נשמתה וזועקת: ''אם המנזר! אם המנזר!'' אם המנזר באה במרוצה: ''מה קרה?'' הנזירה הצעירה מצביעה על החלון ומגמגמת בהתרגשות: ''שם... ממול... רק הרגע ראיתי... רק הרגע הרבי של היהודים נכנס ל...לשם...'' אם המנזר הקשישה והחכמה נדה בראשה: ''אין מה להתפלא. זה יהיה לך לקח: מן החטא אין איש מחוסן.'' לאחר מחצית השעה שוב שומעת את המנזר זעקת שבר:''אם המנזר! אם המנזר!'' שוב היא רצה אל החלון; שוב עומדת שם הנזירה הצעירה; ושוב היא מגמגמת: ''שם... ממול... רק הרגע ראיתי... רק הרגע הכומר הפרוטסטנטי נכנס ל...לשם...'' ושוב, אם המנזר הקשישה והחכמה נדה בראשה: ''אין מה להתפלא. זה יהיה לך לקח: מן החטא אין איש מחוסן.'' והולכת לה. ואחרי מחצית השעה, מהדהדת במנזר זעקת הנזירה הצעירה בעוצמה אדירה: :''אם המנזר!!! א-ם!!! ה-מ-נ-ז-ר!!!'' אם המנזר נחפזת אל החלון; והנזירה הצעירה, חיוורת, רועדת והמומה כולה, מצליחה בקושי לפלוט: ''''רק הרגע ראיתי... רק הרגע הכומר... הכומר הקאתולי...הכומר שלנו!!! נכנס ל...לשם!!!'' אם המנזר הקשישה והחכמה סופקת את כפיה, מביטה כלפי שמיים ומתחילה להתפלל: ''אוי, אלוהים'', היא נאנחת, ''רק הלוואי שמישהו לא נפטר!'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טעית! אני שותף לעונג הכפול שלך |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי